שיאני העולם בגלישה באינטרנט

בשבועיים האחרונים קראתי שתי כתבות , במדור הורים של yent  , על הרגלי הגלישה של בני הנוער באינטרנט. הכתבות עסקו במחקר עולמי שבו בדקו כמה שעות ילדים בגילאי 11-15 גולשים באינטרנט. מהממצאים עולה "שסוף סוף אנו זוכים במקום הראשון". ישראל שיאנית העולם בתחום זה. להיות שיאנית בתחום זה , אינו מהווה כבוד גדול למדינה.

בהמשך הכתבה ד"ר יוסי הראל פיש ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער באוניברסיטת בר אילן אמר: "כי העובדה ששליש מילדי ישראל מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם בזירה האינטרנטית הלא מפוקחת, הרוויה בפיתויים ובתכנים פוגעים, צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע וההורים". אני מסכימה לדבריו וחושבת שהשהייה של הילדים מול מסך המחשב יכולה אפילו לגרום לנזק בלתי הפיך. הם נחשפים לאתרים לא רצויים לצפייה ע"י ילדים , יש באפשרותם להתכתב עם אנשים שלא תמיד כוונתם חיובית ובנוסף כל הרשתות החברתיות גורמות לכך שהילדים חושפים את עצמם ומעבירים יותר ויותר מידע.

הדבר מעט מדאיג, למרות שאני כמורה יודעת מהם היתרונות של הטכנולוגיה המתפתחת, עד כמה אנו כמורים יכולים לנצל אותה ללמידה ועדיין קיים חשש מהסכנות האורבות לילדים ברשת. נכון שלנו ההורים והמורים יש תפקיד חשוב והוא לחנך לגלישה בטוחה, לשוחח עם הילדים על הסכנות, לבקש מהם לא לגלוש באתרים לא רצויים. אך לצערי למרות כל ההנחיות, האזהרות והמודעות הם יכולים להיחשף גם לא בכוונה ואולי דרך חברים.

זה מוביל אותי לכתבה ששודרה במוצאי שבת ה-21.7.12 במהדורת החדשות "כך ילדים נחשפים לפורנו". כשצפיתי בכתבה שערותיי סמרו. נראה שכמעט כל בני הנוער נחשפים בדרך כלשהי לאתרי הפורנו. אין ספק כי החשיפה ברשת גורמת להם לפתח חשיבה מעוותת על יחסי מין.

אנחנו המורים יכולים לחנך ולהסביר בשיתוף פעולה עם ההורים כמובן. יחד עם זאת, נראה לי שבני הנוער מעיזים יותר ורוצים להתנסות בחוויות שלפעמים אינן חיוביות. אם אקח כדוגמה את נושא שתיית האלכוהול והעישון. ידוע לי ,מילדיי הבוגרים , כי בחטיבת הביניים ובתיכון הם עוברים מספר סדנאות על הסכנות בשימוש באלכוהול ועישון ולמרות זאת רבים מבני הנוער שותים ומעשנים. נשאלת השאלה האם זו הדרך לחנך את הילדים להימנע מחשיפה לאתרים לא רצויים בדרך של סדנאות ושיחות ? זוהי שאלה שקשה לי לענות עליה אך אני חושבת שכל אחד מאיתנו המבוגרים צריך לנסות ולהשפיע כמה שיותר. נוסף לנו תחום חדש , רשת האינטרנט שאנו צריכים לחשוב איך לנצל רק את היתרונות שבה. הדרך לא קלה אך אני מאמינה שהיא אפשרית.

 קישור לכתבה

הנוער בישראל: שיאני העולם בגלישה באינטרנט

קישור לכתבה ששודרה בערוץ 2

תופעה: כך ילדים נחשפים לפורנו באינטרנט

הפוליטיקאים משתמשים ביוטיוב

בכתבה שקראתי באתר yent  במדור מחשבים שפורסמה בתאריך 29.6.12 על ידי ויטה קיירס   הכותבת על כך שישנם פוליטיקאים שמעדיפים לפרסם ולומר את דבריהם באמצעות סרטוני יוטיוב, המופצים עלי ידי הרשתות החברתיות דוגמה רון חולדאי שמגיב לאירועי המחאה או מירי רגב שמבהירה את עמדתה לגבי מצב המסתננים. בהמשך הכותבת מביעה את דעתה וטוענת שהפוליטיקאים מעדיפים את הרשתות החברתיות היות והעיתונאים שואלים שאלות מאתגרות ובדרך כלל מטרתם היא לתקוף, על כן היא אומרת שאין פלא שהם משתמשים ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או יוטיוב.

בכתבה היא מביאה את דעתו של אייל ארד ,יועץ תקשורת ומבעלי משרד הפרסום יורו ת"א , הטוען כי "בארץ ובעולם הפוליטיקאים מתראיינים פחות ופחות, כי ככל שאת צופה ביותר ראיונות פוליטיים כך את מבינה שהם מתמקדים הרבה יותר במראיינים ולא במרואיינים. פוליטיקאים הבינו כבר מזמן שראיון הוא לא כלי להעברת מסרים, ומאידך , יש להם דרכים חדשות שבאמצעותן הם יכולים להגיע לקהל שלהם".

בכתבה הזו אנו רואים שהרשתות החברתיות והכלים הדיגיטאליים החלו לנגוס גם בתקשורת. אם בעבר הפוליטיקאים או כל אדם אחר, היה חשוב להם להתראיין בטלוויזיה או להביע את דעתם בעיתונות הכתובה ,היום הם יכולים להעביר את המסר בדרכים שונות בלי שיערכו את דבריהם ויוציאו אותם מהקשרם. הם בטוחים שהמסר אותו הם מעבירים יעבור למספר רב של אנשים היות ורובם מחוברים או מקושרים לאחת מהרשתות החברתיות.

איך נוכל להיעזר ברשתות החברתיות ובסרטונים במערכת החינוך ? האם נוכל כמו הפוליטיקאים להעביר את השיעור רק דרך הכלים הדיגיטליים ? לדעתי תפקידנו עדיין לא תם והתלמידים נדרשים לסיוענו. ביכולתנו לשנות את דרך ההוראה ע"י פתיחת קבוצת לימוד , פרסום השיעור המצולם, או מצגת של השיעור וסרטונים ברשתות החברתיות , ע"י כך גם תלמיד אשר לא היה מרוכז בזמן השיעור, או לא הספיק לסכם את החומר הנלמד, תמיד יהיה לו עוגן להישען עליו. בנוסף התלמידים זקוקים לנו כדי שנכוון אותם ,אותנו כמתווכים,על מנת לאפשר לתלמידים להשיג כמות בלתי מוגבלת של מידע וליצור עומק והבנה בכל נושא שנלמד.

אני מקווה שלא נהפוך כמו הפוליטיקאים שחוששים להתראיין . התקשורת הקונבנציונאלית ואנו המורים נדע להתמודד עם המהפכה הדיגיטאלית שהתלמידים נמצאים כבר בתוכה.

האם התקשורת מבריחה פוליטיקאים ליוטיוב?

הלוח האינטראקטיבי

בשיעור האחרון של ד"ר אתי כוכבי נחשפתי לראשונה ללוח האינטראקטיבי ולמדתי על יתרונותיו בכיתה.

לפני שמתחילים לעבוד ולהתלהב מהלוח, יש צורך ללמוד כיצד להפעילו ולא לחשוש להתמודד עם הכלי החדש. נראה לי שכפי שלמדנו להפעיל כל תוכנה , גם את התוכנה הזו ניתן יהיה ללמוד על ידי ניסוי וטעייה וכמובן לפעמים להיעזר בחברים או בתלמידים שאף פעם לא חוששים לנסות.

גיליתי שללוח יש יתרונות רבים .הלוח מתחבר למחשב, ניתן להקרין את המצגת וכל דף אחר , כמו כן אפשר לכתוב עליו , להפוך את השיעור לדינמי, לסמן עליו , להוסיף טקסט , לערוך אותו , לשמור ולשלוח את מהלך השיעור לתלמידים , אשר יכולים לצפות בו בזמנם החופשי וללא הגבלה. הדבר חוסך את העתקה של הסיכומים מהלוח ומונע את התסכולים של התלמידים המתקשים.

הלמידה הופכת לדינמית , ניתן להציג טקסטים שונים ואוטנטיים מאתרי אינטרנט שונים הקשורים לנושא,לערוך השוואה ביניהם, להוסיף הערות וכך ניתן לנתב את הלמידה לכיוונים שונים.

אחת הדוגמאות שהמרצה הציגה בשיעור "חיות בחווה", מתאים לכיתות א' . מטרת השיעור הייתה קריאת גרפים. בתחילה הוצגה טבלה ריקה ובשורה מתחת  לכל משבצת הוצגה חיה אחרת הנמצאת בחווה . יחד עם הילדים ממלאים את מספר החיות מכל סוג שרוצים שיהיו בחווה. בתחילה הגרף מוצג עם מספר החיות ולאחר מכן עם עמודות , ניתן להפוך את העמודות לשקופות ולהראות שוב את החיות. בעבר כשלימדתי את הנושא , היה עליי להשתמש בבריסטול וציורים של חיות , היה עלי לבנות את העמודות עם החיות ולאחר מכן בבריסטול נוסף לבנות את העמודות המלבניות. אין ספק שהלוח האינטראקטיבי הופך את הלמידה למוחשית, חוויתית, מקצר את זמן ההכנות ומאוד אסטטי.

ניתן למצוא מאגרים לשיעורים המתאימים ללוח אינטראקטיבי במאגר עולמי הנקרא promethean plant  .חלק מהפעילויות הן גם בעברית.

אין ספק שללוח האינטראקטיבי יש ערך מוסף בלמידה, הלמידה מהנה, מגרה , יוצרת אינטראקציה עם התלמידים, המידע זמין יותר, למידה מוחשית וויזואלית שנותנת מענה גם לשונות בין הילדים. המתקשים יוכלו להשתלב בשיעור ולהבין אותו טוב יותר, אני חושבת שהוא מניע ללמידה וגורם למוטיבציה בקרב הילדים להשתתף בשיעור.

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

ד"ר אתי כוכבי הציגה בשיעור , עיצוב סביבות למידה מתוקשבות , את תוכנית התקשוב הלאומית. המטרה העיקרית של התוכנית היא להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבית הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע ICT . לפי תפיסת העולם החינוכית של משרד החינוך, "הטמעת התקשוב וטכנולוגיית המידע בהוראה ובלמידה צריכה להיעשות מתוך גישה מאוזנת, במקומות שבהם יש לתקשוב ערך מוסף" (המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, 2012).

השאלה שנשאלת איך אנו כמורים נוכל ליישם את התוכנית הזו בפועל ? בשיעור המרצה דיברה רבות על התשתית הטכנולוגית ולדעתי זהו החלק הקל בכל התוכנית. מרגע שאושר התקציב וכל בית ספר יוכל לרכוש את המחשבים , ארגון התשתיות הטכנולוגית הוא היעד הקל להשגה. עדין עלינו לזכור כי באזורים מסוימים תשתיות האינטרנט האל חוטיות עדיין לא מפותחות.

יישום התוכנית על ידי המורים ,לדעתי , היא הבעיה העיקרית. התוכנית החלה מכך שיש צורך להשקיע קודם כל במורה , להכשיר אותו בתחום ולתת לו כלים בסיסיים ליישום (מחשב לכל מורה). אני כמורה עברתי את ההשתלמות הבית ספרית לפני הכנסת המחשבים לבית הספר. ההשתלמות הדריכה אותנו בעיקר כיצד נוכל להשתמש ביישומים שונים כמו: הכנת שאלונים, קומיקס, ווקי , חשיפה לאתר בית ספר ועוד. נהניתי מאוד מהשתלמות וחשתי כי היא תרמה לי מאוד. יחד עם זאת, כמורה אני רואה קושי כיצד ניתן לשלב את המחשב ברוב השיעורים כך שיהיה לו ערך מוסף ולא שיהווה תחליף ללוח וגיר.

במכללה אני רוכשת המון כלים ולומדת כיצד לשלב את התקשוב בהוראה, כמו בניית יחידת לימוד מתוקשבת. לדעתי יחידה מסוג זה עונה על הדרך שיש ללמד באמצעות המחשב, אבל כמורה שעובדת המון שעות והדרישות מהמערכת הן גדולות , אני לא בטוחה שאמצא את הזמן להכין יחידות כאלה. ברשת ישנם חומרים מוכנים שניתן להשתמש בהם , חלקם בתשלום כאשר גם תהליך החיפוש  גוזל זמן רב.

הדרך ליישום התוכנית הלאומית בתקשוב עדיין ארוכה, אך אנו רואים את הניצוצות הראשונים. כמורה אחרי לימודיי במכללה וחשיפתי לתוכנית , נראה לי שאצליח ליישם במעט את התוכנית ומקווה שבכל שנה אשתפר.

קישור לתוכנית:

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

קישור ליחידת לימוד שבניתי יחד עם לימור

יחידת לימוד בנושא תחנות כוח