רשומת סיכום

לפני כחצי שנה כתבתי את הרשומה הראשונה לבלוג. לא להאמין אך הגעתי לסיום כתיבת הרפלקציה. כבר ברשומת הפתיחה כתבתי עד כמה קשה לי לכתוב, כמה זמן זה גוזל, כמה סבלנות נדרשת, לפני כל רשומה שפרסמתי חשבתי רבות על מה לכתוב, לעיתים רשמתי את הרשומה בקלות ובמהירות, היו רשומות שהייתי צריכה לגבש לעצמי את הכיוון והנושא, כך שנאלצתי להתעכב עם הפרסום.

הכתיבה בבלוג הייתה מאין חזרה על הדברים שלמדנו ואפילו מעבר לכך. כהכנה לכל רשומה חיפשתי מאמרים שיכולים להתאים לנושא אותו בחרתי וכך הרחבתי את הידע שלי. הכתיבה ארגנה את כל המידע שהוצפתי בו בלימודיי במכללה וכן המידע שזרם ממקורות שונים.

כשהחלטתי ללמוד לתואר שני לא ידעתי באיזה תחום לבחור. ברישום למכללה בחרתי את מסלול התקשוב. מערכת החינוך כולה עוברת היום מהפך בתחום זה וידעתי שאיני רוצה להיות מחוץ למהפכה שמתחוללת לכן, החלטתי שזהו התחום שעליי ללמוד ואכן  אני מרגישה שיצאתי עם ידע רב וכלים שיעזרו לי בעתיד כמורה.

כמורה המלמדת בבית ספר יסודי ניסיתי כמעט בכל רשומה להוסיף מהו הערך המוסף למורים וכיצד ניתן להשתמש בו בהוראה. גם אם לא יקראו את הרשומות שפרסמתי, הצלחתי לשכנע את עצמי למצוא את היתרונות בשילוב התקשוב בהוראה.

חיפוש מידע

סיימנו את סמסטר הקיץ ויצאנו לחופשה כשלפנינו עבודות רבות הכוללות סקירת ספרות. התחלתי לחפש מאמרים המתאימים לעבודה ומצאתי את עצמי נוברת ברשת שעות על גבי שעות. פעלתי בדיוק על פי ההוראות שקיבלנו בקורסים: ניסחתי את שאלת המחקר, יצרתי רשימות של מילות מפתח ונקודות התחלה לחיפוש,התחלתי את החיפוש באתרים הרלוונטים עם מילות המפתח שקבעתי לעצמי ונפתחו לפני מאמרים רבים. חלקם ענו על הצורך וחלקם לא. כמובן שהחיפוש שעשיתי הוא ראשוני ולפניי עוד דרך ארוכה.

רשת האינטרנט עמוסה במידע ועלינו לדעת למצוא את הדרך הנכונה לחפש את המידע הרלוונטי. כאשר אנו מפנים את הילדים לחפש ברשת, עלינו לקחת בחשבון שהם ייתקלו בתכנים לא מהימנים ולא מתאימים לנושאים עליהם הם רוצים לכתוב, אנו המורים צריכים להפנות את תשומת ליבם לכך. בכיתות הגבוהות יותר עלינו לבנות יחד איתם רשימה של אתרים וכתובות אינטרנט מהימנים ולקיים כמה שיעורים בנושא חיפוש מידע באינטרנט. עם התלמידים הצעירים יותר, כדאי לתת להם רשימה של אתרים שעליהם לחפש בה וממנה להוציא את המידע הרלוונטי. אפשר להיעזר באתר או"ח במאמר איך מחפשים מידע באינטרנט, בו נותנים עצות לחיפוש בים של המידע הקיים ברשת.  

אם לי כאדם מבוגר קשה לשחות בכל המידע המציף את האינטרנט, לא כל שכן לילדים. לכן אנו צריכים להיות אלה שמכוונים אותם כיצד למצוא את המידע הדרוש. דוגמה לכך ביחידת הלימוד שבניתי חשבתי בתחילה להפנות אותם לחפש מידע בנושא מסוים. כאשר ניסיתי בעצמי לחפש את המידע, גיליתי שיש המון מידע והרבה ממנו אינו מדוייק. חששתי שהילדים יאספו את המידע דווקא מאתרים הלא מהימנים ולא אמינים. על כן החלטתי להפנות אותם לאתרים שבחרתי עבורם ומתוכם הם ישאבו את המידע הרלוונטי להם.

קישור למאמר

איך מחפשים מידע באינטרנט

ספרים דיגיטאליים

כאשר מדברים על ספרים דיגיטאליים אפשר לדבר על שני סוגים של ספרים: ספרי קריאה וספרים לימודיים. המשותף לשניהם הוא שבישראל השימוש בהם מועט.

בכתבה שפורסמה בעיתון דה מרקר, מיום 21 אפריל 2012, נכתב כי אחד מכל חמישה אמריקאים קורא ספר דיגיטאלי במכשירים המתאימים. בארץ  השימוש בספרים אלו הוא  קטן ביותר, היות ואנו לא משתמשים בספרים ובמכשירים המבוססים על השפה האנגלית – קריאה משמאל לימין והתאמה לעברית יקרה ולא כדאית. כמו כן לא קם "אמזון" מקומי שישנה את שוק הספרים. הישראלים השתלבו יפה בכל המהפכה הדיגיטאלית אך בתחום זה הם מנותקים. אני מקווה שאולי באחד הימים גם אנחנו נוכל ליהנות מהספרים הדיגיטאליים.

לגבי ספרי לימוד דיגיטאליים – בתוכנית התקשוב הלאומית אחת המטרות של משרד החינוך היא שעד שנת תשע"ז כל הספרים יהפכו לדיגיטאליים. נראה שבכל שנה אכן מתקדמים להשגת המטרה. דוגמה לכך היא בית הספר בו אני מלמדת, בשנה שעברה השתמשו בספרי מדעים והשנה הוסיפו גם ספרים בלשון. אני מאמינה שאם נמשיך בדרך זו נצליח להשיג את המטרה.

מלבד הנוחות, החיסכון כלכלי, חיסכון בהדפסות ומניעת בזבוז משאבי הטבע, לספרים הדיגיטאליים יש יתרונות רבים. ניתן לעדכן את הספרים ללא עלות, להקרין את הספר על מסך הכיתה, היכולות לגלוש בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות ושימוש במדיה לצד המילה הכתובה. לראשונה נחשפתי לספר דיגיטאלי ביחידת הלימוד אותה הכנתי יחד עם חברתי על מערכת העיכול. שילבנו פעילויות מספר לכיתה ה' במדעים, הדפדוף בספר קל מאוד, ניתן לגלוש לאתרים שונים הקשורים בנושא, תצוגת הספר אסתטית מאד כך שלילד נעים לעיין ולהשתמש בספר. כאדם מבוגר נהניתי לעשות שימוש בספר הדיגיטאלי ולהתנסות בו. אני בטוחה שגם הילדים ייהנו מספרים אילו וכמו כן המורים.

קישור למאמרים

מדוע אנו לא קוראים ספרים דיגיטאליים

ספרים דיגיטאליים בתוכנית התקשוב

 

שפת html

במסגרת לימודיי במכללה למדתי את שפת ה-html בקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות". מטרת הקורס הייתה להכיר את הטכנולוגיות שמשמשות לבניית אתרי אינטרנט. בתחילת הקורס המרצה הסביר בסבלנות ובשלבים מה עלינו לעשות, אך בכל זאת כאשר היה עליי ליישם את התיאוריה הרגשתי כמו בלימוד שפה זרה. ביישום נתקלתי בקושי רב וגם לאחר ניסיונות רבים מצאתי את עצמי עוזבת את המחשב ולא הצלחתי להגיע לתוצאות המתאימות.

לקראת סוף הקורס הרגשתי שכל השלבים מתחברים לי והצלחתי להבין את מהות הקורס ואת הרעיון שעומד מאחורי בניית אתר באמצעות שפת html. אני יכולה לומר שבסופו של תהליך נהניתי למרות שלמדנו רק לבנות דף בית.

השבוע החל בני ללמוד את שפת java  בתיכון. למרות שבתחילה לא הצליח להוריד את התוכנה הוא לא הניח לכך ולאחר מספר ניסיונות התוכנה הייתה מותקנת על המחשב. את המשימה הראשונה שקיבל נראה שעשה בקלות כאילו הכיר את השפה עוד קודם.

בכל פעם שאני מנסה לעשות את ההשוואה בין הדור הילידי לדור שלנו אני מגלה את הפער  הבין דורי ואת התעוזה וההתמדה שיש לו לעומתי. למרות שעשיתי מספר צעדים לצמצום הפער נראה כי הוא הולך ומתרחב.

במחשבה שנייה נראה לי שאני הופכת להיות יותר דיגיטאלית, ואם הצלחתי לעמוד במשימת בניית דף בית בשפת html ללא עזרה מבני ביתי, אני בכיוון הנכון.

יחידות לימוד מתוקשבות- יתרונות

אחרי שנה שבה הייתי בשנת שבתון אני חוזרת לעבודה. מלבד תפקידי כמחנכת כיתה א' אני גם אהיה רכזת בטחון בית ספרי. הגעתי לבית הספר כדי לארגן את הכיתה פגשתי את רכזת תקשוב  שאמרה לי: "עלינו להתארגן לקראת הנחיה של משרד החינוך שבמהלך ספטמבר יערך תרגיל בו נצטרך לארגן לתלמידים משימות מרחוק. הם יישבו בבית בערב ויצטרכו לבצע משימות והמורים מביתם יעמדו לרשותם במידה ויצטרכו את עזרתם". עניתי כי ניתן לעמוד במשימה זו בקלות וללא בעיה.

אילו היו פונים אליי ומבקשים שאבצע משימה זו לפני כשנה, לפני לימודיי במכללה לא בטוח שתשובתי הייתה חיובית. כיום, שאני נמצאת כבר בסמסטר השלישי ללימודיי ויודעת כבר כמה דברים חדשים בנושא תקשוב, המשימה נראת פשוטה ואפשר לעבור אותה בקלות. במהלך לימודיי התנסיתי בבניה של שתי יחידות לימוד. יחידה אחת אותה בנינו חברתי ואני בגוגל סייט. המיוחד בה שהילדים פועלים באופן עצמאי ועוברים ממשימה למשימה על פי ההוראות. יש אפשרות לתלמידים לפנות למורה באמצעות מייל אם אינם מבינים משימה כלשהיא. היתרונות ביחידה זו הם בכך שהמורה מעורב פחות, למידה עצמאית של התלמידים, היכולת לפנות למורה בבקשת עזרה, הלמידה היא חווייתית, המורה אינו מעביר הידע אלא העבודה היא בצורה של חקר והתנסויות. היחידה השנייה (את היחידה אצרף בפוסטים הבאים שלי היא נמצאת בשלבי סיום) אותה פתחנו חברתי ואני קצת שונה מהיחידה הראשונה. בנינו יחידה במסמך WORD ובה יש משימות מתוקשבות ומפגשים בכיתה. ביחידה זו התלמידים אינם יכולים לפעול בכל היחידה באופן עצמאי בלבד, אלא יש בה גם מפגשים עם המורה בכיתה. היתרונות של יחידה זו הם שהתלמידים מרגישים כי המורה מכוון אותם לקראת המשימה, המשימות מאוד ברורות ובכל שלב ביחידה המורה יודע מה נעשה ועד כמה כל ילד התקדם. כמובן שיש בה את היתרונות שהיו ביחידה הראשונה שפתחנו חווית למידה, העמקה בחומר הנלמד, התלמידים חוקרים ומתנסים באופן עצמאי בלמידה ועוד.

אחרי שפיתחתי שתי יחידות אלה וראיתי דוגמאות נוספות שפתחו חבריי ללימודים, אוכל לעזור לרכזת התקשוב בבית ספרי, לעבור את המשימה שהוטלה עלינו ממשרד החינוך,לגבי למידה מרחוק.

קודם התייחסתי בעיקר לכך שהנשכרים העיקריים מעבודה ביחידת לימוד הם התלמידים, אך גם המורים יוצאים נשכרים. במאמר "למידה מקצועית של מורים המעורבים בבית הספר יסודי בפיתוח של חומרי למידה מתוקשבים", מוצג מחקר בריטי בו מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ופיתוח משאבים בסביבה מתוקשבת, מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים.הממצאים הראו על התפתחות הידע של המורים בשני תחומים בו זמנית הן בתחום התקשוב והן בתחום הפדגוגיה.

קישור למאמר.

...למידה מקצועית של מורים המעורבים

 

משחקי למידה באמצעות מחשב

בשיעור של המרצה ד"ר אתי כוכבי עסקנו במשחקי למידה באמצעות מחשב. בחלקו הראשון של השיעור, שוחחנו על היתרונות והחסרונות של המשחק בלמידה.בחלקו השני הציגה אתי ממצאים ממחקר שנעשה בעולם לגבי אחוז האנשים שמשחקים במשחקי מחשב ותוך כדי הצגת הממצאים התנסנו גם אנו במשחק מחשב. כל אחד מהסטודנטים קיבל מצביעון, אתי הציגה ממצא מתוך המחקר והיה עלינו לנחש מהי התשובה המתאימה לממצא. לדוגמא: מתוך 72% מהאוכלוסייה שמשחקים איזה אחוז מעל גיל 50? היו 4 תשובות והיה עלינו להצביע עם המצביעון. זו פעם ראשונה שהתנסיתי בפעילות מסוג זה .הפעילות הייתה מעניינת ומהנה מאוד ומייד חשבתי על היתרונות שיש במשחק מסוג זה. ניתן להשתמש בו בהרבה נושאים, תרגילי חשבון, משחקי טריוויה ועוד, כך שכל התלמידים משתתפים בו. בנוסף בסוף כל משחק המורה יכולה לאסוף נתונים ולבדוק עד כמה כל ילד הצליח במשימות.

חיפשתי מאמרים או מחקרים העוסקים במשחקי למידה באמצעות מחשב וגיליתי שלמרות שיש ויכוח בין החוקרים לגבי התרומה של המשחק ללמידה, רוב המחקרים הראו שמשחקים תורמים רבות ללמידה. דוגמאות: מחקר שנערך בתורכיה בו לימדו את הילדים גיאוגרפיה באמצעות משחקי מחשב. התוצאות היו שהמשחק העלה את המוטיבציה של הילדים ללמוד גיאוגרפיה שהיה תחום פחות אטרקטיבי בבית הספר. דוגמה נוספת בהונג קונג נערך מחקר בקרב תלמידי בתי הספר, המחקר בדק את היכולות לפתרון בעיות מורכבות באמצעות משחקי מחשב לימודיים אשר כללו מטלות מורכבות. התוצאות הראו שהיכולות הקוגניטיביות של פתרון בעיות מורכבות השתפרו לא רק בקצוות אלא באופן יחידני אצל כל תלמיד והמוטיבציה עלתה. ישנם עוד כמה מחקרים דומים. (צרפתי את הקישור לדוגמאות נוספות). מתוצאות המחקרים הללו אנו רואים שלמשחקי המחשב יתרונות רבים.

המחקרים הראו שהמוטיבציה ללמידה וההישגים הלימודיים של הילדים עלו כתוצאה משמוש במשחקים. לדעתי התוצאות לא מפתיעות, אל לנו לשכוח שמשחקי המחשב הם חלק מ"שפת הילדים" זהו העולם שממנו הם באים. בימינו שהטכנולוגיה מתפתחת רוב הילדים משחקים במשחקי מחשב, גם הביישנים ביותר וחסרי הביטחון ישחקו וייהנו. לכן אנו כמורים חשוב שנשלב את המשחק גם בלמידה. יחד עם זאת אנו צריכים לשים לב שכולם יודעים את כללי המשחק, לא ליצור יותר מידי תחרות ולבדוק מה קורה כאשר חלק מהילדים אינם מצליחים.

שימוש במשחקי למידה במחשב יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של החומר ממשעמם לחוויה מלהיבה. אם אני כאדם מבוגר נהניתי מכך שהמרצה שילבה את המשחק בשיעור, אני בטוחה שגם התלמידים יימצאו בזה עניין ויראו יותר מוטיבציה ללמידה.

מתוך פורטל מס"ע תקצירים למחקרים שנעשו בנושא משחקי למידה במחשב.

http://portal.macam.ac.il/Search.aspx?keyType=Subject&itemId=1718

חיים חכם ברשת- אתר ממשלתי

בעבר ציינתי כבר בכמה רשומות על הסכנות האורבות לילדינו ברשת. בשיטוטי ברשת נתקלתי באתר בשם "חיים חכם ברשת". זהו אתר ממשלתי שהושק לא מזמן. מטרת האתר לעזור לכל אלו שלא בדיוק מתמצאים בנבכי הרשת.האתר מספק מידע וכלים להתנהגות נכונה ברשת, הגברת המודעות לסכנות ברשת למבוגרים ולילדים. כמו כן האתר מספק מידע בנוגע להגנה על המחשב האישי מפני וירוסים, תוכנות זדוניות, צרכנות נבונה ברשת ועוד.

האתר מעוצב בצורה נוחה וקל לעבור מנושא לנושא. בין הטיפים שניתן למצוא באתר הם: כללי נימוס ברשת, להפגין איפוק גם אם נראה לכם שמשהו העליב אתכם. טיפ נוסף הינו, המלצות לשימוש בטוח ברשת, לדוגמה לא לפתוח הודעה שמציעה פרס ועוד.הנושאים כתובים בצורה ברורה כך שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש, גם כאלה שחושבים שהם יודעים רבות על הרשת. 

אחד הנושאים שעסקנו בהם בשיעור היבטים גלובליים בעידן האינטרנט הוא "הפער הדיגיטאלי" בין מבוגרים לצעירים. בכל הסקרים שבדקנו, הצעירים גולשים יותר הן ברשתות החברתיות והן באינטרנט ויודעים להתהלך בו טוב יותר מהמבוגרים. בעזרת האתר, המבוגרים יוכלו ללמוד הרבה על ההתמצאות ברשת האינטרנט כמו איך מוצאים אתר? מה זה וירוס? איך מדברים בצ'אט. לחלקנו השאלות הללו יכולות להראות מגוחכות אך עדיין ישנם מבוגרים שלא יודעים את הדברים הללו ולא תמיד מוכנים לכך שהילדים הצעירים בבית יעזרו להם. בנוסף, באתר נוכל למצוא גם טיפים רבים, כיצד נוכל לכוון את ילדינו לגלישה בטוחה באינטרנט. ההסבר באתר מצא חן בעיני במיוחד כיצד מציעים רעיונות איך להתמודד עם ילדים שאובססיביים למחשב, עצות לחינוך להתנהגות נכונה ברשת ועוד.

אנו כמורים יכולים לחשוף את ההורים לאתר. בבית הספר בו אני מלמדת התקשורת עם ההורים היא דרך הדוא"ל ואתר הבית ספרי. כבר בתחילת השנה אפשר לשלוח להורים את הקישור לאתר וכן לפרסמו באתר בית הספר, עם הסבר קצר על יתרונותיו.

קישור לאתר

http://gov-net.gov.il/Pages/HomePage.aspx

שילוב סרטונים בהוראה

בשיעור הערכת טכנולוגיה מידע וידע , של ד"ר ליאת אייל, דיברנו על שילוב סרטונים בהוראה. המטרה העיקרית של השיעור הייתה , כיצד ואיך לשלב את הסרטון בתהליך ההוראה, כך שיהיה לו ערך מוסף ולא רק עוד אמצעי שניתן להשתמש בו במהלך השיעור.הסרטון יכול לשמש בהוראה למגוון רחב של מטרות: לספק חוויה, להדגים, לעורר סקרנות, להמחיש ועוד.

בשיעור נחשפנו לחרוט ההתנסויות של דייל. בקצה הפירמידה ,הלמידה פחות משמעותית כאשר היא נעשית בצורה מופשטת. הפירמידה מתרחבת ככל שרמת ההתנסויות גבוהה יותר כך שהלמידה יותר משמעותית וזוכרים את הנלמד. המחקר בדק כמה קבוצות תלמידים. הם התבקשו ללמוד נושא מסוים ולאחר שבועיים בחנו אותם.הקבוצה הראשונה שלמדה באמצעות קריאת החומר זכרה 10% מהחומר הנלמד. הקבוצה השנייה שלמדה באמצעות שמיעה זכרה 20% מהחומר הנלמד. הקבוצה שלמדה באמצעות תמונות זכרה 30% מהנושא והקבוצה שלמדה באמצעות סרטון זכרה 50% מהחומר. אנו רואים עד כמה למידה באמצעות סרטון היא היעילה והמוסיפה ללמידה.

היום, כאשר תוכנית התקשוב מיושמת ברוב בתי הספר ובכיתות יש מקרנים ומחשב, אנו יכולים לשלב ביתר קלות את הסרטונים בהוראה.יחד עם זאת, עלינו לעשות זאת בשיקול דעת. ברשת מוצגים סרטונים רבים ולא תמיד הם מתאימים להוראה. לפני שבוחרים סרטון, כדאי לצפות בכמה סרטונים באותו נושא, לבחור את הסרטון שיבטא בצורה הטובה ביותר את הנושא שאנו רוצים ללמד וכיצד יוסיף ללמידה. בנוסף, כדי להפוך את הצפייה למועילה, כדאי לתת מטלת צפייה ברמות חשיבה שונות, כך שהתלמידים יחשבו תוך כדי הצפייה, יהיו ערים יותר למסרים של הסרטון ויפתחו רעיונות מעמיקים.

הצפייה והגישה לסרטונים היא חופשית לכולם. ניתן להפנות את התלמידים לסרטונים באמצעות קישור לצפייה עצמאית ולא תמיד נקרין את הסרטון בזמן השיעור. היתרון לכך, שהתלמידים יוכלו לצפות בסרטון כמה פעמים ויבחנו אותו מהיבטים שונים. בניגוד להוראה פרונטאלית, בה התלמיד שומע את המורה ולא תמיד זוכר מה נאמר בשיעור.

ברשת האינטרנט ישנם סרטונים רבים כמעט בכל נושא לימודי. לעיתים, כדי להפוך את השיעור למעניין, אנו משלבים את הסרטונים בשיעור ולפעמים גם כמה סרטונים באותו שיעור. לדעתי לא נכון לעשות כך וחשוב לבחור סרט טוב אחד בנושא שיעורר רגשות, אמפטיה, יציג תהליכים, ילמד לערכים, ימחיש מיומנויות ועוד.

לפני שהתחלתי בכתיבת הפוסט חיפשתי מאמרים בנושא. נתקלתי במאמר הוראה באמצעות וידאו – סרטי חינוך והוראה באינטרנט. בפורטל מס"ע בסוף המאמר, ישנו קישור ל-25 אתרי וידאו בהוראה. אחד האתרים שלא ידעתי על קיומו וקל לשוטט בו הוא גוגל וידאו. כל שצריך לעשות הוא לכתוב את הנושא ומקבלים רשימה ארוכה של סרטים הקשורים לנושא.

אין לי ספק שהשנה אשלב סרטונים בהוראה בכיתה אחרי שהציבו בכל כיתה בבית ספרי מקרן. כמובן שאפעל בשיקול דעת בבחירת הסרטון, מתי לשלבו בשיעור ואילו משימות צפייה אתן במהלך השיעור.

קישור למאמר

הוראה באמצעות וידאו- מס"ע

שיאני העולם בגלישה באינטרנט

בשבועיים האחרונים קראתי שתי כתבות , במדור הורים של yent  , על הרגלי הגלישה של בני הנוער באינטרנט. הכתבות עסקו במחקר עולמי שבו בדקו כמה שעות ילדים בגילאי 11-15 גולשים באינטרנט. מהממצאים עולה "שסוף סוף אנו זוכים במקום הראשון". ישראל שיאנית העולם בתחום זה. להיות שיאנית בתחום זה , אינו מהווה כבוד גדול למדינה.

בהמשך הכתבה ד"ר יוסי הראל פיש ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער באוניברסיטת בר אילן אמר: "כי העובדה ששליש מילדי ישראל מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם בזירה האינטרנטית הלא מפוקחת, הרוויה בפיתויים ובתכנים פוגעים, צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע וההורים". אני מסכימה לדבריו וחושבת שהשהייה של הילדים מול מסך המחשב יכולה אפילו לגרום לנזק בלתי הפיך. הם נחשפים לאתרים לא רצויים לצפייה ע"י ילדים , יש באפשרותם להתכתב עם אנשים שלא תמיד כוונתם חיובית ובנוסף כל הרשתות החברתיות גורמות לכך שהילדים חושפים את עצמם ומעבירים יותר ויותר מידע.

הדבר מעט מדאיג, למרות שאני כמורה יודעת מהם היתרונות של הטכנולוגיה המתפתחת, עד כמה אנו כמורים יכולים לנצל אותה ללמידה ועדיין קיים חשש מהסכנות האורבות לילדים ברשת. נכון שלנו ההורים והמורים יש תפקיד חשוב והוא לחנך לגלישה בטוחה, לשוחח עם הילדים על הסכנות, לבקש מהם לא לגלוש באתרים לא רצויים. אך לצערי למרות כל ההנחיות, האזהרות והמודעות הם יכולים להיחשף גם לא בכוונה ואולי דרך חברים.

זה מוביל אותי לכתבה ששודרה במוצאי שבת ה-21.7.12 במהדורת החדשות "כך ילדים נחשפים לפורנו". כשצפיתי בכתבה שערותיי סמרו. נראה שכמעט כל בני הנוער נחשפים בדרך כלשהי לאתרי הפורנו. אין ספק כי החשיפה ברשת גורמת להם לפתח חשיבה מעוותת על יחסי מין.

אנחנו המורים יכולים לחנך ולהסביר בשיתוף פעולה עם ההורים כמובן. יחד עם זאת, נראה לי שבני הנוער מעיזים יותר ורוצים להתנסות בחוויות שלפעמים אינן חיוביות. אם אקח כדוגמה את נושא שתיית האלכוהול והעישון. ידוע לי ,מילדיי הבוגרים , כי בחטיבת הביניים ובתיכון הם עוברים מספר סדנאות על הסכנות בשימוש באלכוהול ועישון ולמרות זאת רבים מבני הנוער שותים ומעשנים. נשאלת השאלה האם זו הדרך לחנך את הילדים להימנע מחשיפה לאתרים לא רצויים בדרך של סדנאות ושיחות ? זוהי שאלה שקשה לי לענות עליה אך אני חושבת שכל אחד מאיתנו המבוגרים צריך לנסות ולהשפיע כמה שיותר. נוסף לנו תחום חדש , רשת האינטרנט שאנו צריכים לחשוב איך לנצל רק את היתרונות שבה. הדרך לא קלה אך אני מאמינה שהיא אפשרית.

 קישור לכתבה

הנוער בישראל: שיאני העולם בגלישה באינטרנט

קישור לכתבה ששודרה בערוץ 2

תופעה: כך ילדים נחשפים לפורנו באינטרנט

הפוליטיקאים משתמשים ביוטיוב

בכתבה שקראתי באתר yent  במדור מחשבים שפורסמה בתאריך 29.6.12 על ידי ויטה קיירס   הכותבת על כך שישנם פוליטיקאים שמעדיפים לפרסם ולומר את דבריהם באמצעות סרטוני יוטיוב, המופצים עלי ידי הרשתות החברתיות דוגמה רון חולדאי שמגיב לאירועי המחאה או מירי רגב שמבהירה את עמדתה לגבי מצב המסתננים. בהמשך הכותבת מביעה את דעתה וטוענת שהפוליטיקאים מעדיפים את הרשתות החברתיות היות והעיתונאים שואלים שאלות מאתגרות ובדרך כלל מטרתם היא לתקוף, על כן היא אומרת שאין פלא שהם משתמשים ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או יוטיוב.

בכתבה היא מביאה את דעתו של אייל ארד ,יועץ תקשורת ומבעלי משרד הפרסום יורו ת"א , הטוען כי "בארץ ובעולם הפוליטיקאים מתראיינים פחות ופחות, כי ככל שאת צופה ביותר ראיונות פוליטיים כך את מבינה שהם מתמקדים הרבה יותר במראיינים ולא במרואיינים. פוליטיקאים הבינו כבר מזמן שראיון הוא לא כלי להעברת מסרים, ומאידך , יש להם דרכים חדשות שבאמצעותן הם יכולים להגיע לקהל שלהם".

בכתבה הזו אנו רואים שהרשתות החברתיות והכלים הדיגיטאליים החלו לנגוס גם בתקשורת. אם בעבר הפוליטיקאים או כל אדם אחר, היה חשוב להם להתראיין בטלוויזיה או להביע את דעתם בעיתונות הכתובה ,היום הם יכולים להעביר את המסר בדרכים שונות בלי שיערכו את דבריהם ויוציאו אותם מהקשרם. הם בטוחים שהמסר אותו הם מעבירים יעבור למספר רב של אנשים היות ורובם מחוברים או מקושרים לאחת מהרשתות החברתיות.

איך נוכל להיעזר ברשתות החברתיות ובסרטונים במערכת החינוך ? האם נוכל כמו הפוליטיקאים להעביר את השיעור רק דרך הכלים הדיגיטליים ? לדעתי תפקידנו עדיין לא תם והתלמידים נדרשים לסיוענו. ביכולתנו לשנות את דרך ההוראה ע"י פתיחת קבוצת לימוד , פרסום השיעור המצולם, או מצגת של השיעור וסרטונים ברשתות החברתיות , ע"י כך גם תלמיד אשר לא היה מרוכז בזמן השיעור, או לא הספיק לסכם את החומר הנלמד, תמיד יהיה לו עוגן להישען עליו. בנוסף התלמידים זקוקים לנו כדי שנכוון אותם ,אותנו כמתווכים,על מנת לאפשר לתלמידים להשיג כמות בלתי מוגבלת של מידע וליצור עומק והבנה בכל נושא שנלמד.

אני מקווה שלא נהפוך כמו הפוליטיקאים שחוששים להתראיין . התקשורת הקונבנציונאלית ואנו המורים נדע להתמודד עם המהפכה הדיגיטאלית שהתלמידים נמצאים כבר בתוכה.

האם התקשורת מבריחה פוליטיקאים ליוטיוב?

הלוח האינטראקטיבי

בשיעור האחרון של ד"ר אתי כוכבי נחשפתי לראשונה ללוח האינטראקטיבי ולמדתי על יתרונותיו בכיתה.

לפני שמתחילים לעבוד ולהתלהב מהלוח, יש צורך ללמוד כיצד להפעילו ולא לחשוש להתמודד עם הכלי החדש. נראה לי שכפי שלמדנו להפעיל כל תוכנה , גם את התוכנה הזו ניתן יהיה ללמוד על ידי ניסוי וטעייה וכמובן לפעמים להיעזר בחברים או בתלמידים שאף פעם לא חוששים לנסות.

גיליתי שללוח יש יתרונות רבים .הלוח מתחבר למחשב, ניתן להקרין את המצגת וכל דף אחר , כמו כן אפשר לכתוב עליו , להפוך את השיעור לדינמי, לסמן עליו , להוסיף טקסט , לערוך אותו , לשמור ולשלוח את מהלך השיעור לתלמידים , אשר יכולים לצפות בו בזמנם החופשי וללא הגבלה. הדבר חוסך את העתקה של הסיכומים מהלוח ומונע את התסכולים של התלמידים המתקשים.

הלמידה הופכת לדינמית , ניתן להציג טקסטים שונים ואוטנטיים מאתרי אינטרנט שונים הקשורים לנושא,לערוך השוואה ביניהם, להוסיף הערות וכך ניתן לנתב את הלמידה לכיוונים שונים.

אחת הדוגמאות שהמרצה הציגה בשיעור "חיות בחווה", מתאים לכיתות א' . מטרת השיעור הייתה קריאת גרפים. בתחילה הוצגה טבלה ריקה ובשורה מתחת  לכל משבצת הוצגה חיה אחרת הנמצאת בחווה . יחד עם הילדים ממלאים את מספר החיות מכל סוג שרוצים שיהיו בחווה. בתחילה הגרף מוצג עם מספר החיות ולאחר מכן עם עמודות , ניתן להפוך את העמודות לשקופות ולהראות שוב את החיות. בעבר כשלימדתי את הנושא , היה עליי להשתמש בבריסטול וציורים של חיות , היה עלי לבנות את העמודות עם החיות ולאחר מכן בבריסטול נוסף לבנות את העמודות המלבניות. אין ספק שהלוח האינטראקטיבי הופך את הלמידה למוחשית, חוויתית, מקצר את זמן ההכנות ומאוד אסטטי.

ניתן למצוא מאגרים לשיעורים המתאימים ללוח אינטראקטיבי במאגר עולמי הנקרא promethean plant  .חלק מהפעילויות הן גם בעברית.

אין ספק שללוח האינטראקטיבי יש ערך מוסף בלמידה, הלמידה מהנה, מגרה , יוצרת אינטראקציה עם התלמידים, המידע זמין יותר, למידה מוחשית וויזואלית שנותנת מענה גם לשונות בין הילדים. המתקשים יוכלו להשתלב בשיעור ולהבין אותו טוב יותר, אני חושבת שהוא מניע ללמידה וגורם למוטיבציה בקרב הילדים להשתתף בשיעור.

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

ד"ר אתי כוכבי הציגה בשיעור , עיצוב סביבות למידה מתוקשבות , את תוכנית התקשוב הלאומית. המטרה העיקרית של התוכנית היא להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבית הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע ICT . לפי תפיסת העולם החינוכית של משרד החינוך, "הטמעת התקשוב וטכנולוגיית המידע בהוראה ובלמידה צריכה להיעשות מתוך גישה מאוזנת, במקומות שבהם יש לתקשוב ערך מוסף" (המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, 2012).

השאלה שנשאלת איך אנו כמורים נוכל ליישם את התוכנית הזו בפועל ? בשיעור המרצה דיברה רבות על התשתית הטכנולוגית ולדעתי זהו החלק הקל בכל התוכנית. מרגע שאושר התקציב וכל בית ספר יוכל לרכוש את המחשבים , ארגון התשתיות הטכנולוגית הוא היעד הקל להשגה. עדין עלינו לזכור כי באזורים מסוימים תשתיות האינטרנט האל חוטיות עדיין לא מפותחות.

יישום התוכנית על ידי המורים ,לדעתי , היא הבעיה העיקרית. התוכנית החלה מכך שיש צורך להשקיע קודם כל במורה , להכשיר אותו בתחום ולתת לו כלים בסיסיים ליישום (מחשב לכל מורה). אני כמורה עברתי את ההשתלמות הבית ספרית לפני הכנסת המחשבים לבית הספר. ההשתלמות הדריכה אותנו בעיקר כיצד נוכל להשתמש ביישומים שונים כמו: הכנת שאלונים, קומיקס, ווקי , חשיפה לאתר בית ספר ועוד. נהניתי מאוד מהשתלמות וחשתי כי היא תרמה לי מאוד. יחד עם זאת, כמורה אני רואה קושי כיצד ניתן לשלב את המחשב ברוב השיעורים כך שיהיה לו ערך מוסף ולא שיהווה תחליף ללוח וגיר.

במכללה אני רוכשת המון כלים ולומדת כיצד לשלב את התקשוב בהוראה, כמו בניית יחידת לימוד מתוקשבת. לדעתי יחידה מסוג זה עונה על הדרך שיש ללמד באמצעות המחשב, אבל כמורה שעובדת המון שעות והדרישות מהמערכת הן גדולות , אני לא בטוחה שאמצא את הזמן להכין יחידות כאלה. ברשת ישנם חומרים מוכנים שניתן להשתמש בהם , חלקם בתשלום כאשר גם תהליך החיפוש  גוזל זמן רב.

הדרך ליישום התוכנית הלאומית בתקשוב עדיין ארוכה, אך אנו רואים את הניצוצות הראשונים. כמורה אחרי לימודיי במכללה וחשיפתי לתוכנית , נראה לי שאצליח ליישם במעט את התוכנית ומקווה שבכל שנה אשתפר.

קישור לתוכנית:

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

קישור ליחידת לימוד שבניתי יחד עם לימור

יחידת לימוד בנושא תחנות כוח

גלישה בטוחה ברשת

אין ספק, לעידן המידע יש גם צד אפל. ישנו ויכוח עד כמה הרשת החברתית מעודדת תופעות כאלה (פדופיליה ברשת), אך מה שבטוח: זו זירה שיש להתמודד איתה, גם בחינוך ובמודעות וגם באכיפה"...  (מתוך כתבה ב-ynet  פדופיליה ברשת- איפה השוטרים? שפורסה ביום ה-30.5.12 על ידי אביב מזרחי) אביב מזרחי כותב בכתבה על מקרה בו נתפש פדופיל ומעלה את הטענות שהעלו בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת , על כך שיחידת המחשוב שהוקמה למנוע תופעות כאלה לא מצליחה לעמוד במשימתה.

בדיון העלו גם את נושא הסמכות ההורית, ההורים צריכים להיות "עם היד על הדופק" להסביר לילדים את הסכנות שעולות בשימוש ברשת האינטרנט ולפעמים גם נדרשים לבדוק את פעולותיהם. אחד מהנוכחים בוועדה סיפר על מקרה בו חזר האב הביתה לאחר הרצאה של שימוש בטוח ברשת , הפתיע את בתו שמיהרה לסגור את המחשב הנייד שלה. לאחר בדיקה התברר כי הילדה שלחה תמונות לבחור שטען כי הוא בן 18. כך הוא מנע מהבחור לפגוע בבתו.

ברצוני לעלות גם את תפקיד המורים לחינוך לגלישה נבונה ברשת. משרד החינוך מפרסם מידי שנה את "שבוע הגלישה הבטוחה".לדעתי שבוע אינו מספק. אנו חייבים במהלך כל השנה להזכיר ולערוך פעילויות העוסקות בנושא . בנוסף עלינו לשתף את ההורים בחלק מהפעילויות. בבית הספר בו אני מלמדת אנו דואגים לפחות פעם בשנה להזמין את ההורים לפעילות בנושא גלישה בטוחה ברשת. רוב ההורים אולי יודעים שעליהם לשוחח עם ילדיהם לגבי הגלישה והשימוש באינטרנט אך איני בטוחה שהם עוסקים בנושא לעומק. לכן שיתוף פעולה של ההורים חשוב מעין כמוהו.

חשוב  לחנך את הילדים לגלוש בצורה נבונה ברשת , כך נוכל למנוע מהם להיפגע על ידי אנשים שעושים שימוש לרעה ברשת. כפי שהצלחנו לחנך את הילדים לא לדבר עם אדם זר, חשוב שנחנך אותם שגם ברשת הם אינם יכולים לשוחח עם כל אחד או להתייחס לכל אמירה שנכתבת.

קישור לכתב  

פדופליה ברשת- איפה השוטרים?

המהפכה הדיגיטאלית

אתמול חזרנו לסמסטר קיץ אחרי חופשה קצרה. חשבתי כשאמרו שנלמד בקיץ יקלו עלינו כי בכל זאת רוב הסטודנטים הם מורים ומורות המקווים קצת לבלות ולנוח. התברר שטעיתי, נראה שדווקא הסמסטר הנוכחי יהיה קשה במיוחד, הוא יכלול הרבה עבודות בכל אחד מהקורסים ובנוסף בסוף כל קורס מטלה גדולה. נראה שאנו עומדים בפני עבודה קשה וכדאי שנשכח מלבלות ולנוח.

השיעור שהשאיר עליי רושם הוא  השיעור של ד"ר אתי כוכבי "עקרונות בפיתוח סביבות למידה" המדבר על "המהפכה הדיגיטאלית". הגדרה של מהפכה היא , שינוי שיש לו השפעה ביותר מתחום אחד בחיים , כלומר השינויים הם: בכלכלה, בחינוך, בחברה,בתקשורת,ברפואה בצבא ועוד. דברנו רבות במהלך הלימודים על העולם הדיגיטאלי אך לא זכור לי שהתייחסנו לזה כמהפכה. כשאני חושבת על כך בחיי היומיום כיצד המהפכה השפיעה עליי , הרשימה היא ארוכה מאוד לדוגמא: התנהלות מול הבנק, תקשורת בין אנשים: טלפונים סלולאריים, מסרונים, דואר אלקטרוני , קניות, מציאת מידע ועוד..

המהפכה השפיעה על התקשורת בהעברת מידע מהיר בזמן אמת. אמש צפיתי בתכנית  על כיבוש הבופור לפני 30 שנה בה הדגישו את הנתק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הצבא לא העביר לשר הביטחון ולראש הממשלה את הידיעה בדבר כיבוש היעד. היום מצב זה לא יכול היה לקרות, היות והידיעה בדבר כיבוש הבופור הייתה עוברת בזמן אמת ע"י חיילים וכתבים בשטח.

השאלה העולה מה מקומה של מערכת החינוך במהפכה? לדעתי מערכת החינוך מתקשה למצוא את מקומה במהפכה הזו כאשר ציבור התלמידים כבר נמצא בה. ד"ר אתי כוכבי , בהרצאתה , דיברה על כך שהחשיבה של הילדים היא רשתית ולעומתם חשיבתם של המורים ליניארית. השוני בחשיבה מאותת לנו כי עלינו לשנות את הגישה ואת שיטות ההוראה הנהוגות היום.   

במאמר "המהפכה הדיגיטלית תסתיים בלעדינו המורים" (2010) , שפרסמה ד"ר דליה שחף מרצה במכללה לחינוך "אוהלו" , מרחיקה היא לכת וכותבת במאמרה " שהמהפכה הדיגיטאלית הזו לכשתסתיים ,תשלוט בלעדינו- בלי המורים. איש לא יזדקק למורה בעידן הדיגיטאלי... ".

לאחר עיון במאמר היה לי קשה לקבל את דבריה. נכון שהמורים נמצאים מאחור במהפכה הזו , אך עדיין התלמידים צריכים שיהיו מחנכים ומורים שיובילו ויאתגרו אותם. אין ספק שתפקידנו כמורים במהפכה לא צריך להיות כמעבירי הידע אלא לאתגר, להוביל ולתווך בתהליכי הלמידה.

 קישור למאמר

המהפכה הדיגיטאלית תסתיים בלעדינו המורים

רפלקציה

במהלך הסמסטר היה עליי לכתוב בכל שבוע רשומה בבלוג האישי שלי. ברשומות היה עלינו להתייחס לנושאים שלמדנו, לנושא התקשוב בכלל וכיצד נוכל לשלב את התקשוב בהוראה בפרט.

בכל שבוע התלבטתי רבות על איזה נושא לכתוב וכיצד להתייחס לרמות החשיבה השונות בכתיבה.

ניסיתי ברשומות לכתוב כיצד אני כמורה אצליח לשלב את התקשוב בהוראה. בעולם הדיגיטאלי בו אנו נמצאים מערכת החינוך אינה יכולה להישאר מאחור. ניסיתי להבהיר לעצמי עד כמה התחום חשוב ולהביא לשכנוע עצמי כיצד לעשות את השינוי.

אני רוצה להיות כנה ולומר שלא היה לי קל לכתוב רשומה בכל שבוע, כאשר עומדת בפניי משימה ארוכה לכתוב רשומות בכל שבוע במהלך הסמסטר השלישי.מקווה לעמוד בה בהצלחה.

גוגל דוקס

גוגל דוקס

ברשומה זו ברצוני לכתוב על יישום לו נחשפתי במהלך שני הסמסטרים בלימודיי במכללה, הגוגל דוקס. ניתן להשתמש בו לכתיבת רשימות קצרות, עבודות, מסמכים פשוטים, טבלאות וטפסים היתרונות הגדולים של היישום הם, ניתן לכתוב מכל מחשב ומכל מקום שמחובר לאינטרנט, ומפשר לשתף מסמכים ולעבוד עליהם יחד.

בפעם הראשונה שכתבתי עבודה משותפת עם חברותיי ללימודים,התפלאתי מאוד איך יכולים מספר אנשים לכתוב על אותו מסמך ובנוסף ניתן לראות את מה שכותבים האחרים בזמן אמת. כך אנו יכולים לערוך את המסמך יחדיו וכל הגרסאות הקודמות נשמרות.

דוגמה נוספת היא עריכת טפסים או שאלונים שניתן להפיץ לקבוצה אותה אני רוצה בוחרת ולראות את התוצאות בטבלה המרכזת את כל התשובות. בטפסים אילו השתמשנו ביחידת הלימוד אותה בנינו, כך נוכל לעקוב אחרי פעילות הילדים בקבוצה ובנוסף הילדים יוכלו לקרוא את מה שחבריהם כתבו. אין לי ספק שאחרי שנחשפתי לכלי זה אעשה בו שימוש רב בהוראה שלי.

גוגל לא מפסיקים לחשוב על דרכים נוספות להקל עלינו על מנת שנוכל להשתמש בכלי. בכתבה שפורסמה המדור חדשות וטכנולוגיה ב-ynet על ידי ויטה קרייס בתאריך ה-16.5.12 בשם "רכיב חדש לגוגל דוקס להוסיף מידע במהירות" נכתב, שכל מה שצריך לעשות זה לכתוב מסמך ואם ברצונו לערוך חיפושים ולהוסיף תמונות, מידע, מפות ועוד.. עלינו לעמוד על המושג עליו אנו רוצים לקבל את המידע ומתקבלות תוצאות שאינן שונות ממנוע החיפוש. היתרון הוא שניתן להוסיף את המידע בלי לצאת מהמסך. את מה שמצאנו כל שעלינו לעשות הוא לגרור ולהוסיף למסמך.

ברצוני להמליץ לכולם לעשות שימוש בכלי זה בהוראה ולהתעדכן בשימושים השונים שניתן לעשות בו וכמובן, לא לפחד להתנסות.

קישור לכתבה

רכיב חדש לגוגל דוקס להוסיף מידע במהירות

סרטון הסבר לשימוש בגוגל דוקס

פופולריות ברשת חשובה מניסיון

רבות דיברנו בשיעורים במכללה על הרשתות החברתיות, ועד כמה חשוב לילדים ולבני הנוער להיות שייכים לרשת ולפרסם את דבריהם. הכי חשוב להם לבדוק כמה לייקים קבלו על תמונה שהעלו, אמירה שכתבו או איחולי מזל טוב ליום ההולדת ועוד. לא פעם הזכרנו, שניתן גם להשתמש ברשתות החברתיות לצורכי למידה, קבוצות למידה בנושאים שונים, העברת מידע ופתרון בעיות בקבוצה ועוד.לדעתי כדאי לנו כמורים להשתמש ביישום זה (לבוגרים יותר) כדי לקדם למידה.

בתאריך 3 במאי 2012 פורסמה כתבה באתר yent במדור חדשות וטכנולוגיה שנכתבה על ידי רונה טל בנושא "פופולאריות ברשת חשובה מניסיון". בה נכתב שמעסיקים רבים בקנדה בודקים את רמת הפופולאריות ברשת של מועמדים למשרה, ומחליטים כך האם להעסיקם. בארצות הברית לעומת זאת הוגשה הצעת חוק לפיה אסור למעסיקים ממועמדים למשרה גישה לחשבון הפייסבוק שלהם. האם יש להגביל את ההשפעה של הפעילות שלנו על החיים המקצועיים שלנו?

אני רוצה להתייחס ולהביע את דעתי בנושא. מצד אחד האם באמת מספר הפרסומים שלנו ברשתות החברתיות או ברשת האינטרנט בכלל, הופך אותנו למיומנים יותר ולטובים יותר בתחום העבודה בו אנו עוסקים, יותר מאשר הניסיון? נראה לי שקצת הרחיקו לכת בעניין.

אני כמחנכת האם אני צריכה לחנך וללמד את הילדים, שכדאי לפרסם כמה שיותר ברשתות החברתיות כדי להצליח בעתיד,כך יצליחו להתקבל ביתר קלות למקומות עבודה? במחשבה שנייה אולי כדאי כן לעודד את הכתיבה ברשתות החברתיות, ולנצל זאת ללמידה, בעיקר בשיעורי שפה לעודד כתיבה כמו בלוג אישי סביב נושא מסויים דוגמה למה שאנו  עושים בקורס תקשוב ולמידה, ולשכנע את הילדים כמה הדבר יכול לעזור להם בעתיד במציאת מקום עבודה. כך השגנו שתי מטרות עידוד כתיבה והצלחה בעתיד.

מצד שני עד כמה אפשר לחטט בחשבונות הפייסבוק של החברים בו? בכתבה הוזכר שבארה"ב מגבילים את המעסיקים מלדרוש מהמועמדים גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם כחלק מתהליך הקבלה לעבודה. הם טוענים שחייבים לשים את הגבול. ואני שואלת את עצמי האם הם יכולים לשים את הגבול? הרי היום כמעט הכל פתוח, אולי לא תהיה למעסיק גישה לדברים הסגורים של המועמדים אך לדברים המוצגים בפומבי בקלות יהיה אפשר להגיע אליהם.

נראה לי שכל השינויים שאנו עוברים בעולם הדיגטאלי, מחייב אותנו ואת ילדינו להיות "עם היד על הדופק" כדי לא לפספס משהו, ולדעת להשתלב בעולם הזה.

קישור לכתבה

פופולריות ברשת חשובה מניסיון

ממידע לידע

בשיעור האחרון עם ד"ר אלון הסגל עסקנו בנושא "ידע ומידע". אחרי השיעור הרגשתי שאני יוצאת עם תובנה חדשה ומידי פעם במהלך השבוע חשבתי על השיעור וכיצד אני משלבת אותו ברשומה של השבוע.

בכתיבה של כל רשומה אני מנסה להעביר איזשהו מסר, מה ניתן לעשות עם הילדים אחרי הרצאה או כתבה בה נתקלתי. בהרצאה הזו הרעיון המרכזי הוא שעלינו המורים לעבור "ממידע לידע", כלומר מידע הוא אוסף של נתונים שמחוברים ביניהם בפרשנות, או אוסף של נתונים שעברו עיבוד אישי.

ברוב השיעורים בבית הספר אנו מעבירים לילדים מידע, כאשר היום המידע הוא מאוד זמין לילדים לדוגמא ערוצי טלוויזיה ורדיו, אינטרנט חוצה גבולות, אין כבר צורך להרצות בפני הילדים אנו צריכים להוביל אותם לכך שיהיו בעלי ידע , כלומר שיהיה להם פתרון מעשי, מעבר מהסכמות הקבועות לעולם המעשה.

איך ניתן לעשות זאת? בבית הספר נלמדים כמה תחומי דעת שאולי לא ניתן לוותר עליהם ויש צורך ללמד את הילדים מבנים תיאורתיים, כמו בשיעורי שפה, מתמטיקה ואנגלית. לעומת זאת בנושאים רבים אחרים אנו צריכים להזניח את ההסכמות ולעבור להוצאה לפועל של פתרון שזהו הידע, אנו צריכים להגדיר לעצמנו מטרה של פתרון מעשי והפתרון שנקבל הוא הידע.

הרבה פעמים אנו שומעים את הילדים משננים את הנושאים שלמדו לבחינה ואחרי כמה ימים ואולי אפילו אחרי כמה שעות אינם זוכרים את מה שלמדו. לכן , ברגע שיהיה פתרון מעשי, ביצוע מעשי, תפוקה מעשית , הם ירכשו ידע. הידע משתנה עם כל התנסות חדשה. כשאני חושבת על זה,הילדים כל הזמן מתנסים בדברים חדשים, בכל שבריר שנייה מחייהם הם נאלצים לייצר משהו חדש- משפט שמתנסח בראשם, צורת הלבוש לקראת יום חדש או סתם דרך מעניינת להעביר עוד אחר צהריים. אנו צריכים להשתמש במיומנות שכבר קיימת אצל הילדים,לפתח אותה יותר ולנצל אותה בלמידה.

בכתבה שקראתי באתר yent במדור הורים כתב הפסיכולוג גיל ונטורה שיש להפסיק ללמוד בדרך השינון בבית הספר וצריך לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית. את המאמר הזה אני רוצה לקשר לשיעור של ד"ר אלון הסגל.לדעתי אחת הדרכים לעבור ממידע לידע היא ללמד את הילדים חשיבה יצירתית.            

זו הייתה הכתבה הראשונה בנושא והוא הבטיח שבהמשך יפרסם גם דרכים כיצד לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית.אעקוב אחרי הכתבות וברשומות הבאות אתייחס לכך.

קישור לכתבה

דור הגוגל

בתאריך 3 באפריל 2012 פורסמה כתבה באתר yent במדור חדשות וטכנולוגיה שנכתבה על- ידי ויטה קיירס בנושא דור הגוגל.

הכתבה נפתחה כך:"סקר שנערך בבריטניה במהלך מרץ , ניסה לבדוק היכן מוצאים ילדים סקרנים תשובות לשאלותיהם. האם הם נוטים לפנות לרשת, או מסתמכים על הוריהם שיספקו להם מידע?". גם בלי לקרוא את המשך הכתבה , היה ברור לי שהתוצאות יהיו, שהילדים ובני הנוער מעדיפים למצוא את התשובות לשאלותיהם דרך גוגל ולא לשאול את הוריהם או מוריהם.

אכן תוצאות הסקר הראו, שרובם מעדיפים לפנות למחשב כאשר אינם יודעים את התשובה.

בעבר כאשר לימדתי ובתוכנית הלימודים היה על הילדים להכין עבודת חקר, אחד ממקורות המידע היו ההורים,הסבים והסבתות בהם נעזרו הילדים.היום מקור המידע הזה הולך ונעלם, נראה כאילו הילדים אינם סומכים על המבוגרים ומוצאים את המידע בקלות באינטרנט ובטוחים שהוא יותר מהימן ואמין.

נקודה נוספת אותה אני רוצה להעלות בעקבות השינוי שחל בהשגת המידע היא, בזמן האיכות בין ההורה לילד. בעבר חלק מזמן האיכות היה מוקדש לשיעורי הבית ולהעברת ידע , כעת הילד מוותר על זמן זה. כדאי אולי , שאנו ההורים ננצל את התקופה הזו בה הילדים מעדיפים את העבודה עם המחשב , זמן האיכות שלנו איתם יהיה סביבו וכך יכולים הם להראות את מיומנויותיהם ולעזור לנו בשימושי המחשב.

לעיתים מוצאת אני את עצמי נעזרת בילדיי הבוגרים לביצוע משימות שניתנות לי במכללה. אני חוששת להוריד יישומים חדשים שמא אפספס שלב. דוגמה לכך הורדת אתר הבלוג, למרות שהיו לנו הוראת ברורות לכך, ביקשתי מבני שישב לידי ויעזור לי בהורדה.

בכל זאת למרות כל הידע אותו הם יכולים לרכוש דרך המחשב. האם הם תמיד עושים את שיקול הדעת מהו המידע הטוב ? כאן לדעתי יש צורך להתערב גם המורים וגם ההורים ולסייע להם למצוא את מקורות המידע הטובים והמהיימנים, ולהגן עליהם מפני מידע שיכול להזיק להם.

ברצוני להזכיר שוב ואולי לשכנע את עצמי וגם אחרים שתפקידנו כמורים לא תם, אומנם הילדים מוצאים את המידע לו הם זקוקים בקלות דרך המחשב אך אנו אלה שצריכים להוביל אותם ולתווך.

קישור לכתבה: דור הגוגל   

איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?

באחד השיעורים של ד"ר אלון הסגל דיברנו על הרשתות החברתיות ויישומים שבאמצעותם ניתן להעביר מסרים מידיים, תמונות קטעי וידאו וקול ליחיד או לקבוצה, היישום הוא בדרך כלל חינמי.

אחד מהיישומים הוא WhatsApp .בני הנוער משתמשים ביישום זה , יוצרים קבוצות ובמקום SMS הם שולחים דרך WhatsApp את המסרים. אותם ילדים שבקבוצה מרגישים שהם מקובלים, שייכים, מידע שהם מעבירים זה לזה מאוד חשוב להם והם מושפעים זה מזה. השימוש העיקרי של הילדים ביישום זה הוא לצרכים חברתיים. הם מדברים דרך המכשירים הסלולאריים ואנו רואים כיצד הטכנולוגיה משפיעה עליהם.

נתקלתי בכתבה במגזין גדאג'טי וטכנולוגיה "גדאג'ט בלילה: איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?" בכתבה הכותב , איתי דגן , מנסה להסביר איך משפיעה עלינו הטכנולוגיה? לטענתו יש בה הרבה דברים טובים אך יחד עם זאת גם כמה תופעות לוואי. כמו במפגש עם חברים רואים קבוצה של חברים עם הראש שפוף מופנה לכיוון הסמרטפון ובקושי פותחים בשיחה ולפעמים השיחה מתנהלת באמצעות  ה - WhatsApp.

הנה אנימציה מתוך הסדרה "איך פגשתי את אמא" שנותנת תשובה אחרת לשאלה איך השפיעה על חיינו ההתפתחות הטכנולוגית (למעלה ה"לפני" ובתוך הכתבה ה"אחרי") איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?

האם אנו רוצים שילדינו יגדלו כך ? אולי יש בכך גם יתרונות ? אינני יכולה לענות על השאלות שהעליתי. כבר ציינתי ברשומות הקודמות שעולות הרבה שאלות לגבי כניסת הטכנולוגיה לחיינו ולחיי ילדינו. מה לעשות עם כל השינויים?

לדעתי אפשר לנסות לנצל כל יישום ללמידה על ידי שימוש ב- WhatsApp . הילדים יוכלו להעביר חומרי למידה זה לזה ואנו המורים נוכל לתווך ולכוון.

תקשוב היום ומחר

לפני חופשת הפסח השתתפתי ביום העיון "תקשוב היום ומחר" .                                                             שמעתי את המרצים שהשתתפו בכנס ויצאתי קצת מבולבלת ועם הרבה סימני שאלה.

בתוכנית של משרד החינוך מיומנויות המאה ה-21 בתקשוב נראה שהן מאוד ברורות ומאורגנות, אך בהרצאה בה דיבר פרופ' דוד חן הוא העלה סימני שאלה רבים.

יש פער בין התיאוריה לפרקטיקה, הפתרונות מאוד לא פשוטים. אנו נמצאים בעולם דיגיטאלי עשיר שהילדים חשופים לו.השאלה העיקרית שעולה היא מה סמכות המורה כמקור ידע? מה מקומו של המורה בכל השינויים הללו? אם אנסה לענות על השאלות הנ"ל התשובות אינן חד משמעיות. במכללה אנו מדברים על כך שהמורה צריך להיות המתווך והמוביל ולא מעביר הידע, מצד שני יש דרישות של המערכת להיצמד לתוכנית הלימודים. עולה שאלה איך משלבים בין שתי התפיסות ? שמעתי את בוגרי המגמה העובדים במערכת, מדבריהם הצלחתי להבין שהם מנסים לשנות את התפיסה ולשלב את הטכנולוגיה בדרך הטובה ביותר, אך לא תמיד בהצלחה יתרה. 

בהרצאה של ד"ר יאיר צדוק נחשפנו לדוגמה בה המורה הוא רק המתווך והילדים מגיעים לפתרון הבעיות בדרך של חקר או ניסוי וטעייה, לדעתי זו דרך מצוינת. זהו רק פרויקט אחד שבדרך כלל מתקבצים בו התלמידים המוכשרים. שוב עולה השאלה איך אפשר ליישם פרויקט מסוג זה בשאר תחומי הדעת שעלינו ללמד ובגילאים שונים?       

אני מאמינה שהשינוי צריך לבוא מאיתנו ומקווה שנצליח לשנות ולו במעט את דרך העבודה ולשלב נכון את הטכנולוגיה.

הלימוד המתוקשב עדיף

מאז שאמרו שעלינו לכתוב בלוג אישי על תהליך הלמידה אותו אנו עוברים במכללה, התחלתי לעיין בעיתונים ובכתבות באינטרנט הקשורות לנושא. בעיון בעיתון מקומי "גל גפן-אונו" גליון 1113 מהתאריך ה-22.3.12 נתקלתי בכתבה שכותרתה: גני תקווה: מאמר אקדמי קבע שהלימוד המתוקשב עדיף.

תוכן הכתבה: אחרי שב-2006 החלו בגני תקווה ללמד באמצעות מחשבים ניידים במסגרת הלימוד המתוקשב, מתגאים השבוע במועצה בתוצאות מחקר שנערך על ידי ד"ר אורנית ספקטור- לוי ויעל גרנות גילת מבי"ס לחינוך אוניברסיטת "בר אילן", שבחן את תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים לפיתוח מיומנויות למידה. בעבודה עצמה השתתפו תלמידים מגני תקווה, ומהמאמר עולה כי תלמידים שלמדו כבר מספר שנים עם מחשבים ניידים אישיים הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידים שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר התבטאו הן בציון כולל גבוה יותר במשימה והן במיומנויות שונות. הממצאים האלה מצביעים על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ושימוש במחשבים ניידים אישיים.

בדקתי מי הן החוקרות ומצאתי שהן פרסמו מאמר בספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. שם המאמר: תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים.

מטרת מחקרן היתה לבחון את ההשפעה של תוכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידע אצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. באמצעות כלי המחקר שכלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת, ומחוון בדיקה מפורט, נמצא במחקר זה כי תלמידי כיתה ט' אשר למדו כבר ארבע שנים עם  מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר, התבטאו הן בציון כולל גבוה יותר והן במיומנויות כמו ארגון מידע בטבלה, הערכת אמינות ומהימנות מידע, איכות הכתיבה של פסקת טיעון והפקה טובה יותר של כרזה תוך שימוש בכלים ממוחשבים. ממצאים אלה מצביעים ברמה הפרקטית ולא רק ברמה ההצהרתית, על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ושימוש במחשבים ניידים אישיים. הממצאים המוצגים כאן נמצאו בקרב 40 תלמידים, ומטרתן בהמשך המחקר לבדוק את התוצאות בהיקף רחב יותר של האוכלוסיה.

על פי הכתבה אנו רואים שהן המשיכו את מחקרן בגני תקווה שהתוצאות מוכיחות עד כמה המחשבים האישיים מועילים ומוסיפים לתהליך הלמידה. אני מקווה שהן ימשיכו לפרסם את ממצאיהן ולהראות את החשיבות בשילוב המחשבים האישיים.

קישור למאמר: תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים

שלום חברים,

שמי דליה אהרוני אני לומדת במגמת תקשוב ולמידה במכללה האקדמית באור יהודה.                 

נתבקשנו לפתוח בלוג אישי והיום אני רושמת את הפוסט הראשון שלי. זה כמה ימים שאני חושבת מה אני אמורה לכתוב בפוסט הראשון ובכלל בכל שבוע עד סוף התהליך. באופיי איני מרבה במילים בעיקר בכתיבה ולעולם לא כתבתי יומן אישי ולכן אני מאוד חוששת מה יהיה וכיצד אתמודד עם המשימה.

אם הבנתי נכון עליי לכתוב בבלוג האישי את התהליך אותו אני עוברת בלימודיי במכללה, חידושים, תוכנות ומאמרים עדכניים בתחום זה, וכיצד לשלבם בבית הספר .

השנה אני בשנת שבתון איני מיישמת את הדברים החדשים שלמדתי בכיתתי,                                            אך אני רוכשת וצוברת ידע שאותו איישם בשנה הבאה.

הגעתי למגמה כי אני מאמינה שיש צורך בשינוי במערכת החינוך ודבר ראשון שעליי לעשות הוא לעבור את השינוי בעצמי. התלמידים כבר בתוך השינוי אך אנו צריכים להיות שם איתם כדי לתווך, לעזור ולכוון.

אני יוצאת לדרך ומקווה שאהנה וגם אתם תהינו.