ספרים דיגיטאליים

כאשר מדברים על ספרים דיגיטאליים אפשר לדבר על שני סוגים של ספרים: ספרי קריאה וספרים לימודיים. המשותף לשניהם הוא שבישראל השימוש בהם מועט.

בכתבה שפורסמה בעיתון דה מרקר, מיום 21 אפריל 2012, נכתב כי אחד מכל חמישה אמריקאים קורא ספר דיגיטאלי במכשירים המתאימים. בארץ  השימוש בספרים אלו הוא  קטן ביותר, היות ואנו לא משתמשים בספרים ובמכשירים המבוססים על השפה האנגלית – קריאה משמאל לימין והתאמה לעברית יקרה ולא כדאית. כמו כן לא קם "אמזון" מקומי שישנה את שוק הספרים. הישראלים השתלבו יפה בכל המהפכה הדיגיטאלית אך בתחום זה הם מנותקים. אני מקווה שאולי באחד הימים גם אנחנו נוכל ליהנות מהספרים הדיגיטאליים.

לגבי ספרי לימוד דיגיטאליים – בתוכנית התקשוב הלאומית אחת המטרות של משרד החינוך היא שעד שנת תשע"ז כל הספרים יהפכו לדיגיטאליים. נראה שבכל שנה אכן מתקדמים להשגת המטרה. דוגמה לכך היא בית הספר בו אני מלמדת, בשנה שעברה השתמשו בספרי מדעים והשנה הוסיפו גם ספרים בלשון. אני מאמינה שאם נמשיך בדרך זו נצליח להשיג את המטרה.

מלבד הנוחות, החיסכון כלכלי, חיסכון בהדפסות ומניעת בזבוז משאבי הטבע, לספרים הדיגיטאליים יש יתרונות רבים. ניתן לעדכן את הספרים ללא עלות, להקרין את הספר על מסך הכיתה, היכולות לגלוש בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות ושימוש במדיה לצד המילה הכתובה. לראשונה נחשפתי לספר דיגיטאלי ביחידת הלימוד אותה הכנתי יחד עם חברתי על מערכת העיכול. שילבנו פעילויות מספר לכיתה ה' במדעים, הדפדוף בספר קל מאוד, ניתן לגלוש לאתרים שונים הקשורים בנושא, תצוגת הספר אסתטית מאד כך שלילד נעים לעיין ולהשתמש בספר. כאדם מבוגר נהניתי לעשות שימוש בספר הדיגיטאלי ולהתנסות בו. אני בטוחה שגם הילדים ייהנו מספרים אילו וכמו כן המורים.

קישור למאמרים

מדוע אנו לא קוראים ספרים דיגיטאליים

ספרים דיגיטאליים בתוכנית התקשוב

 

שילוב סרטונים בהוראה

בשיעור הערכת טכנולוגיה מידע וידע , של ד"ר ליאת אייל, דיברנו על שילוב סרטונים בהוראה. המטרה העיקרית של השיעור הייתה , כיצד ואיך לשלב את הסרטון בתהליך ההוראה, כך שיהיה לו ערך מוסף ולא רק עוד אמצעי שניתן להשתמש בו במהלך השיעור.הסרטון יכול לשמש בהוראה למגוון רחב של מטרות: לספק חוויה, להדגים, לעורר סקרנות, להמחיש ועוד.

בשיעור נחשפנו לחרוט ההתנסויות של דייל. בקצה הפירמידה ,הלמידה פחות משמעותית כאשר היא נעשית בצורה מופשטת. הפירמידה מתרחבת ככל שרמת ההתנסויות גבוהה יותר כך שהלמידה יותר משמעותית וזוכרים את הנלמד. המחקר בדק כמה קבוצות תלמידים. הם התבקשו ללמוד נושא מסוים ולאחר שבועיים בחנו אותם.הקבוצה הראשונה שלמדה באמצעות קריאת החומר זכרה 10% מהחומר הנלמד. הקבוצה השנייה שלמדה באמצעות שמיעה זכרה 20% מהחומר הנלמד. הקבוצה שלמדה באמצעות תמונות זכרה 30% מהנושא והקבוצה שלמדה באמצעות סרטון זכרה 50% מהחומר. אנו רואים עד כמה למידה באמצעות סרטון היא היעילה והמוסיפה ללמידה.

היום, כאשר תוכנית התקשוב מיושמת ברוב בתי הספר ובכיתות יש מקרנים ומחשב, אנו יכולים לשלב ביתר קלות את הסרטונים בהוראה.יחד עם זאת, עלינו לעשות זאת בשיקול דעת. ברשת מוצגים סרטונים רבים ולא תמיד הם מתאימים להוראה. לפני שבוחרים סרטון, כדאי לצפות בכמה סרטונים באותו נושא, לבחור את הסרטון שיבטא בצורה הטובה ביותר את הנושא שאנו רוצים ללמד וכיצד יוסיף ללמידה. בנוסף, כדי להפוך את הצפייה למועילה, כדאי לתת מטלת צפייה ברמות חשיבה שונות, כך שהתלמידים יחשבו תוך כדי הצפייה, יהיו ערים יותר למסרים של הסרטון ויפתחו רעיונות מעמיקים.

הצפייה והגישה לסרטונים היא חופשית לכולם. ניתן להפנות את התלמידים לסרטונים באמצעות קישור לצפייה עצמאית ולא תמיד נקרין את הסרטון בזמן השיעור. היתרון לכך, שהתלמידים יוכלו לצפות בסרטון כמה פעמים ויבחנו אותו מהיבטים שונים. בניגוד להוראה פרונטאלית, בה התלמיד שומע את המורה ולא תמיד זוכר מה נאמר בשיעור.

ברשת האינטרנט ישנם סרטונים רבים כמעט בכל נושא לימודי. לעיתים, כדי להפוך את השיעור למעניין, אנו משלבים את הסרטונים בשיעור ולפעמים גם כמה סרטונים באותו שיעור. לדעתי לא נכון לעשות כך וחשוב לבחור סרט טוב אחד בנושא שיעורר רגשות, אמפטיה, יציג תהליכים, ילמד לערכים, ימחיש מיומנויות ועוד.

לפני שהתחלתי בכתיבת הפוסט חיפשתי מאמרים בנושא. נתקלתי במאמר הוראה באמצעות וידאו – סרטי חינוך והוראה באינטרנט. בפורטל מס"ע בסוף המאמר, ישנו קישור ל-25 אתרי וידאו בהוראה. אחד האתרים שלא ידעתי על קיומו וקל לשוטט בו הוא גוגל וידאו. כל שצריך לעשות הוא לכתוב את הנושא ומקבלים רשימה ארוכה של סרטים הקשורים לנושא.

אין לי ספק שהשנה אשלב סרטונים בהוראה בכיתה אחרי שהציבו בכל כיתה בבית ספרי מקרן. כמובן שאפעל בשיקול דעת בבחירת הסרטון, מתי לשלבו בשיעור ואילו משימות צפייה אתן במהלך השיעור.

קישור למאמר

הוראה באמצעות וידאו- מס"ע

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

ד"ר אתי כוכבי הציגה בשיעור , עיצוב סביבות למידה מתוקשבות , את תוכנית התקשוב הלאומית. המטרה העיקרית של התוכנית היא להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבית הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע ICT . לפי תפיסת העולם החינוכית של משרד החינוך, "הטמעת התקשוב וטכנולוגיית המידע בהוראה ובלמידה צריכה להיעשות מתוך גישה מאוזנת, במקומות שבהם יש לתקשוב ערך מוסף" (המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, 2012).

השאלה שנשאלת איך אנו כמורים נוכל ליישם את התוכנית הזו בפועל ? בשיעור המרצה דיברה רבות על התשתית הטכנולוגית ולדעתי זהו החלק הקל בכל התוכנית. מרגע שאושר התקציב וכל בית ספר יוכל לרכוש את המחשבים , ארגון התשתיות הטכנולוגית הוא היעד הקל להשגה. עדין עלינו לזכור כי באזורים מסוימים תשתיות האינטרנט האל חוטיות עדיין לא מפותחות.

יישום התוכנית על ידי המורים ,לדעתי , היא הבעיה העיקרית. התוכנית החלה מכך שיש צורך להשקיע קודם כל במורה , להכשיר אותו בתחום ולתת לו כלים בסיסיים ליישום (מחשב לכל מורה). אני כמורה עברתי את ההשתלמות הבית ספרית לפני הכנסת המחשבים לבית הספר. ההשתלמות הדריכה אותנו בעיקר כיצד נוכל להשתמש ביישומים שונים כמו: הכנת שאלונים, קומיקס, ווקי , חשיפה לאתר בית ספר ועוד. נהניתי מאוד מהשתלמות וחשתי כי היא תרמה לי מאוד. יחד עם זאת, כמורה אני רואה קושי כיצד ניתן לשלב את המחשב ברוב השיעורים כך שיהיה לו ערך מוסף ולא שיהווה תחליף ללוח וגיר.

במכללה אני רוכשת המון כלים ולומדת כיצד לשלב את התקשוב בהוראה, כמו בניית יחידת לימוד מתוקשבת. לדעתי יחידה מסוג זה עונה על הדרך שיש ללמד באמצעות המחשב, אבל כמורה שעובדת המון שעות והדרישות מהמערכת הן גדולות , אני לא בטוחה שאמצא את הזמן להכין יחידות כאלה. ברשת ישנם חומרים מוכנים שניתן להשתמש בהם , חלקם בתשלום כאשר גם תהליך החיפוש  גוזל זמן רב.

הדרך ליישום התוכנית הלאומית בתקשוב עדיין ארוכה, אך אנו רואים את הניצוצות הראשונים. כמורה אחרי לימודיי במכללה וחשיפתי לתוכנית , נראה לי שאצליח ליישם במעט את התוכנית ומקווה שבכל שנה אשתפר.

קישור לתוכנית:

התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

קישור ליחידת לימוד שבניתי יחד עם לימור

יחידת לימוד בנושא תחנות כוח