המהפכה הדיגיטאלית

אתמול חזרנו לסמסטר קיץ אחרי חופשה קצרה. חשבתי כשאמרו שנלמד בקיץ יקלו עלינו כי בכל זאת רוב הסטודנטים הם מורים ומורות המקווים קצת לבלות ולנוח. התברר שטעיתי, נראה שדווקא הסמסטר הנוכחי יהיה קשה במיוחד, הוא יכלול הרבה עבודות בכל אחד מהקורסים ובנוסף בסוף כל קורס מטלה גדולה. נראה שאנו עומדים בפני עבודה קשה וכדאי שנשכח מלבלות ולנוח.

השיעור שהשאיר עליי רושם הוא  השיעור של ד"ר אתי כוכבי "עקרונות בפיתוח סביבות למידה" המדבר על "המהפכה הדיגיטאלית". הגדרה של מהפכה היא , שינוי שיש לו השפעה ביותר מתחום אחד בחיים , כלומר השינויים הם: בכלכלה, בחינוך, בחברה,בתקשורת,ברפואה בצבא ועוד. דברנו רבות במהלך הלימודים על העולם הדיגיטאלי אך לא זכור לי שהתייחסנו לזה כמהפכה. כשאני חושבת על כך בחיי היומיום כיצד המהפכה השפיעה עליי , הרשימה היא ארוכה מאוד לדוגמא: התנהלות מול הבנק, תקשורת בין אנשים: טלפונים סלולאריים, מסרונים, דואר אלקטרוני , קניות, מציאת מידע ועוד..

המהפכה השפיעה על התקשורת בהעברת מידע מהיר בזמן אמת. אמש צפיתי בתכנית  על כיבוש הבופור לפני 30 שנה בה הדגישו את הנתק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הצבא לא העביר לשר הביטחון ולראש הממשלה את הידיעה בדבר כיבוש היעד. היום מצב זה לא יכול היה לקרות, היות והידיעה בדבר כיבוש הבופור הייתה עוברת בזמן אמת ע"י חיילים וכתבים בשטח.

השאלה העולה מה מקומה של מערכת החינוך במהפכה? לדעתי מערכת החינוך מתקשה למצוא את מקומה במהפכה הזו כאשר ציבור התלמידים כבר נמצא בה. ד"ר אתי כוכבי , בהרצאתה , דיברה על כך שהחשיבה של הילדים היא רשתית ולעומתם חשיבתם של המורים ליניארית. השוני בחשיבה מאותת לנו כי עלינו לשנות את הגישה ואת שיטות ההוראה הנהוגות היום.   

במאמר "המהפכה הדיגיטלית תסתיים בלעדינו המורים" (2010) , שפרסמה ד"ר דליה שחף מרצה במכללה לחינוך "אוהלו" , מרחיקה היא לכת וכותבת במאמרה " שהמהפכה הדיגיטאלית הזו לכשתסתיים ,תשלוט בלעדינו- בלי המורים. איש לא יזדקק למורה בעידן הדיגיטאלי... ".

לאחר עיון במאמר היה לי קשה לקבל את דבריה. נכון שהמורים נמצאים מאחור במהפכה הזו , אך עדיין התלמידים צריכים שיהיו מחנכים ומורים שיובילו ויאתגרו אותם. אין ספק שתפקידנו כמורים במהפכה לא צריך להיות כמעבירי הידע אלא לאתגר, להוביל ולתווך בתהליכי הלמידה.

 קישור למאמר

המהפכה הדיגיטאלית תסתיים בלעדינו המורים

ממידע לידע

בשיעור האחרון עם ד"ר אלון הסגל עסקנו בנושא "ידע ומידע". אחרי השיעור הרגשתי שאני יוצאת עם תובנה חדשה ומידי פעם במהלך השבוע חשבתי על השיעור וכיצד אני משלבת אותו ברשומה של השבוע.

בכתיבה של כל רשומה אני מנסה להעביר איזשהו מסר, מה ניתן לעשות עם הילדים אחרי הרצאה או כתבה בה נתקלתי. בהרצאה הזו הרעיון המרכזי הוא שעלינו המורים לעבור "ממידע לידע", כלומר מידע הוא אוסף של נתונים שמחוברים ביניהם בפרשנות, או אוסף של נתונים שעברו עיבוד אישי.

ברוב השיעורים בבית הספר אנו מעבירים לילדים מידע, כאשר היום המידע הוא מאוד זמין לילדים לדוגמא ערוצי טלוויזיה ורדיו, אינטרנט חוצה גבולות, אין כבר צורך להרצות בפני הילדים אנו צריכים להוביל אותם לכך שיהיו בעלי ידע , כלומר שיהיה להם פתרון מעשי, מעבר מהסכמות הקבועות לעולם המעשה.

איך ניתן לעשות זאת? בבית הספר נלמדים כמה תחומי דעת שאולי לא ניתן לוותר עליהם ויש צורך ללמד את הילדים מבנים תיאורתיים, כמו בשיעורי שפה, מתמטיקה ואנגלית. לעומת זאת בנושאים רבים אחרים אנו צריכים להזניח את ההסכמות ולעבור להוצאה לפועל של פתרון שזהו הידע, אנו צריכים להגדיר לעצמנו מטרה של פתרון מעשי והפתרון שנקבל הוא הידע.

הרבה פעמים אנו שומעים את הילדים משננים את הנושאים שלמדו לבחינה ואחרי כמה ימים ואולי אפילו אחרי כמה שעות אינם זוכרים את מה שלמדו. לכן , ברגע שיהיה פתרון מעשי, ביצוע מעשי, תפוקה מעשית , הם ירכשו ידע. הידע משתנה עם כל התנסות חדשה. כשאני חושבת על זה,הילדים כל הזמן מתנסים בדברים חדשים, בכל שבריר שנייה מחייהם הם נאלצים לייצר משהו חדש- משפט שמתנסח בראשם, צורת הלבוש לקראת יום חדש או סתם דרך מעניינת להעביר עוד אחר צהריים. אנו צריכים להשתמש במיומנות שכבר קיימת אצל הילדים,לפתח אותה יותר ולנצל אותה בלמידה.

בכתבה שקראתי באתר yent במדור הורים כתב הפסיכולוג גיל ונטורה שיש להפסיק ללמוד בדרך השינון בבית הספר וצריך לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית. את המאמר הזה אני רוצה לקשר לשיעור של ד"ר אלון הסגל.לדעתי אחת הדרכים לעבור ממידע לידע היא ללמד את הילדים חשיבה יצירתית.            

זו הייתה הכתבה הראשונה בנושא והוא הבטיח שבהמשך יפרסם גם דרכים כיצד לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית.אעקוב אחרי הכתבות וברשומות הבאות אתייחס לכך.

קישור לכתבה