חיפוש מידע

סיימנו את סמסטר הקיץ ויצאנו לחופשה כשלפנינו עבודות רבות הכוללות סקירת ספרות. התחלתי לחפש מאמרים המתאימים לעבודה ומצאתי את עצמי נוברת ברשת שעות על גבי שעות. פעלתי בדיוק על פי ההוראות שקיבלנו בקורסים: ניסחתי את שאלת המחקר, יצרתי רשימות של מילות מפתח ונקודות התחלה לחיפוש,התחלתי את החיפוש באתרים הרלוונטים עם מילות המפתח שקבעתי לעצמי ונפתחו לפני מאמרים רבים. חלקם ענו על הצורך וחלקם לא. כמובן שהחיפוש שעשיתי הוא ראשוני ולפניי עוד דרך ארוכה.

רשת האינטרנט עמוסה במידע ועלינו לדעת למצוא את הדרך הנכונה לחפש את המידע הרלוונטי. כאשר אנו מפנים את הילדים לחפש ברשת, עלינו לקחת בחשבון שהם ייתקלו בתכנים לא מהימנים ולא מתאימים לנושאים עליהם הם רוצים לכתוב, אנו המורים צריכים להפנות את תשומת ליבם לכך. בכיתות הגבוהות יותר עלינו לבנות יחד איתם רשימה של אתרים וכתובות אינטרנט מהימנים ולקיים כמה שיעורים בנושא חיפוש מידע באינטרנט. עם התלמידים הצעירים יותר, כדאי לתת להם רשימה של אתרים שעליהם לחפש בה וממנה להוציא את המידע הרלוונטי. אפשר להיעזר באתר או"ח במאמר איך מחפשים מידע באינטרנט, בו נותנים עצות לחיפוש בים של המידע הקיים ברשת.  

אם לי כאדם מבוגר קשה לשחות בכל המידע המציף את האינטרנט, לא כל שכן לילדים. לכן אנו צריכים להיות אלה שמכוונים אותם כיצד למצוא את המידע הדרוש. דוגמה לכך ביחידת הלימוד שבניתי חשבתי בתחילה להפנות אותם לחפש מידע בנושא מסוים. כאשר ניסיתי בעצמי לחפש את המידע, גיליתי שיש המון מידע והרבה ממנו אינו מדוייק. חששתי שהילדים יאספו את המידע דווקא מאתרים הלא מהימנים ולא אמינים. על כן החלטתי להפנות אותם לאתרים שבחרתי עבורם ומתוכם הם ישאבו את המידע הרלוונטי להם.

קישור למאמר

איך מחפשים מידע באינטרנט

יחידות לימוד מתוקשבות- יתרונות

אחרי שנה שבה הייתי בשנת שבתון אני חוזרת לעבודה. מלבד תפקידי כמחנכת כיתה א' אני גם אהיה רכזת בטחון בית ספרי. הגעתי לבית הספר כדי לארגן את הכיתה פגשתי את רכזת תקשוב  שאמרה לי: "עלינו להתארגן לקראת הנחיה של משרד החינוך שבמהלך ספטמבר יערך תרגיל בו נצטרך לארגן לתלמידים משימות מרחוק. הם יישבו בבית בערב ויצטרכו לבצע משימות והמורים מביתם יעמדו לרשותם במידה ויצטרכו את עזרתם". עניתי כי ניתן לעמוד במשימה זו בקלות וללא בעיה.

אילו היו פונים אליי ומבקשים שאבצע משימה זו לפני כשנה, לפני לימודיי במכללה לא בטוח שתשובתי הייתה חיובית. כיום, שאני נמצאת כבר בסמסטר השלישי ללימודיי ויודעת כבר כמה דברים חדשים בנושא תקשוב, המשימה נראת פשוטה ואפשר לעבור אותה בקלות. במהלך לימודיי התנסיתי בבניה של שתי יחידות לימוד. יחידה אחת אותה בנינו חברתי ואני בגוגל סייט. המיוחד בה שהילדים פועלים באופן עצמאי ועוברים ממשימה למשימה על פי ההוראות. יש אפשרות לתלמידים לפנות למורה באמצעות מייל אם אינם מבינים משימה כלשהיא. היתרונות ביחידה זו הם בכך שהמורה מעורב פחות, למידה עצמאית של התלמידים, היכולת לפנות למורה בבקשת עזרה, הלמידה היא חווייתית, המורה אינו מעביר הידע אלא העבודה היא בצורה של חקר והתנסויות. היחידה השנייה (את היחידה אצרף בפוסטים הבאים שלי היא נמצאת בשלבי סיום) אותה פתחנו חברתי ואני קצת שונה מהיחידה הראשונה. בנינו יחידה במסמך WORD ובה יש משימות מתוקשבות ומפגשים בכיתה. ביחידה זו התלמידים אינם יכולים לפעול בכל היחידה באופן עצמאי בלבד, אלא יש בה גם מפגשים עם המורה בכיתה. היתרונות של יחידה זו הם שהתלמידים מרגישים כי המורה מכוון אותם לקראת המשימה, המשימות מאוד ברורות ובכל שלב ביחידה המורה יודע מה נעשה ועד כמה כל ילד התקדם. כמובן שיש בה את היתרונות שהיו ביחידה הראשונה שפתחנו חווית למידה, העמקה בחומר הנלמד, התלמידים חוקרים ומתנסים באופן עצמאי בלמידה ועוד.

אחרי שפיתחתי שתי יחידות אלה וראיתי דוגמאות נוספות שפתחו חבריי ללימודים, אוכל לעזור לרכזת התקשוב בבית ספרי, לעבור את המשימה שהוטלה עלינו ממשרד החינוך,לגבי למידה מרחוק.

קודם התייחסתי בעיקר לכך שהנשכרים העיקריים מעבודה ביחידת לימוד הם התלמידים, אך גם המורים יוצאים נשכרים. במאמר "למידה מקצועית של מורים המעורבים בבית הספר יסודי בפיתוח של חומרי למידה מתוקשבים", מוצג מחקר בריטי בו מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ופיתוח משאבים בסביבה מתוקשבת, מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים.הממצאים הראו על התפתחות הידע של המורים בשני תחומים בו זמנית הן בתחום התקשוב והן בתחום הפדגוגיה.

קישור למאמר.

...למידה מקצועית של מורים המעורבים

 

הלוח האינטראקטיבי

בשיעור האחרון של ד"ר אתי כוכבי נחשפתי לראשונה ללוח האינטראקטיבי ולמדתי על יתרונותיו בכיתה.

לפני שמתחילים לעבוד ולהתלהב מהלוח, יש צורך ללמוד כיצד להפעילו ולא לחשוש להתמודד עם הכלי החדש. נראה לי שכפי שלמדנו להפעיל כל תוכנה , גם את התוכנה הזו ניתן יהיה ללמוד על ידי ניסוי וטעייה וכמובן לפעמים להיעזר בחברים או בתלמידים שאף פעם לא חוששים לנסות.

גיליתי שללוח יש יתרונות רבים .הלוח מתחבר למחשב, ניתן להקרין את המצגת וכל דף אחר , כמו כן אפשר לכתוב עליו , להפוך את השיעור לדינמי, לסמן עליו , להוסיף טקסט , לערוך אותו , לשמור ולשלוח את מהלך השיעור לתלמידים , אשר יכולים לצפות בו בזמנם החופשי וללא הגבלה. הדבר חוסך את העתקה של הסיכומים מהלוח ומונע את התסכולים של התלמידים המתקשים.

הלמידה הופכת לדינמית , ניתן להציג טקסטים שונים ואוטנטיים מאתרי אינטרנט שונים הקשורים לנושא,לערוך השוואה ביניהם, להוסיף הערות וכך ניתן לנתב את הלמידה לכיוונים שונים.

אחת הדוגמאות שהמרצה הציגה בשיעור "חיות בחווה", מתאים לכיתות א' . מטרת השיעור הייתה קריאת גרפים. בתחילה הוצגה טבלה ריקה ובשורה מתחת  לכל משבצת הוצגה חיה אחרת הנמצאת בחווה . יחד עם הילדים ממלאים את מספר החיות מכל סוג שרוצים שיהיו בחווה. בתחילה הגרף מוצג עם מספר החיות ולאחר מכן עם עמודות , ניתן להפוך את העמודות לשקופות ולהראות שוב את החיות. בעבר כשלימדתי את הנושא , היה עליי להשתמש בבריסטול וציורים של חיות , היה עלי לבנות את העמודות עם החיות ולאחר מכן בבריסטול נוסף לבנות את העמודות המלבניות. אין ספק שהלוח האינטראקטיבי הופך את הלמידה למוחשית, חוויתית, מקצר את זמן ההכנות ומאוד אסטטי.

ניתן למצוא מאגרים לשיעורים המתאימים ללוח אינטראקטיבי במאגר עולמי הנקרא promethean plant  .חלק מהפעילויות הן גם בעברית.

אין ספק שללוח האינטראקטיבי יש ערך מוסף בלמידה, הלמידה מהנה, מגרה , יוצרת אינטראקציה עם התלמידים, המידע זמין יותר, למידה מוחשית וויזואלית שנותנת מענה גם לשונות בין הילדים. המתקשים יוכלו להשתלב בשיעור ולהבין אותו טוב יותר, אני חושבת שהוא מניע ללמידה וגורם למוטיבציה בקרב הילדים להשתתף בשיעור.

ממידע לידע

בשיעור האחרון עם ד"ר אלון הסגל עסקנו בנושא "ידע ומידע". אחרי השיעור הרגשתי שאני יוצאת עם תובנה חדשה ומידי פעם במהלך השבוע חשבתי על השיעור וכיצד אני משלבת אותו ברשומה של השבוע.

בכתיבה של כל רשומה אני מנסה להעביר איזשהו מסר, מה ניתן לעשות עם הילדים אחרי הרצאה או כתבה בה נתקלתי. בהרצאה הזו הרעיון המרכזי הוא שעלינו המורים לעבור "ממידע לידע", כלומר מידע הוא אוסף של נתונים שמחוברים ביניהם בפרשנות, או אוסף של נתונים שעברו עיבוד אישי.

ברוב השיעורים בבית הספר אנו מעבירים לילדים מידע, כאשר היום המידע הוא מאוד זמין לילדים לדוגמא ערוצי טלוויזיה ורדיו, אינטרנט חוצה גבולות, אין כבר צורך להרצות בפני הילדים אנו צריכים להוביל אותם לכך שיהיו בעלי ידע , כלומר שיהיה להם פתרון מעשי, מעבר מהסכמות הקבועות לעולם המעשה.

איך ניתן לעשות זאת? בבית הספר נלמדים כמה תחומי דעת שאולי לא ניתן לוותר עליהם ויש צורך ללמד את הילדים מבנים תיאורתיים, כמו בשיעורי שפה, מתמטיקה ואנגלית. לעומת זאת בנושאים רבים אחרים אנו צריכים להזניח את ההסכמות ולעבור להוצאה לפועל של פתרון שזהו הידע, אנו צריכים להגדיר לעצמנו מטרה של פתרון מעשי והפתרון שנקבל הוא הידע.

הרבה פעמים אנו שומעים את הילדים משננים את הנושאים שלמדו לבחינה ואחרי כמה ימים ואולי אפילו אחרי כמה שעות אינם זוכרים את מה שלמדו. לכן , ברגע שיהיה פתרון מעשי, ביצוע מעשי, תפוקה מעשית , הם ירכשו ידע. הידע משתנה עם כל התנסות חדשה. כשאני חושבת על זה,הילדים כל הזמן מתנסים בדברים חדשים, בכל שבריר שנייה מחייהם הם נאלצים לייצר משהו חדש- משפט שמתנסח בראשם, צורת הלבוש לקראת יום חדש או סתם דרך מעניינת להעביר עוד אחר צהריים. אנו צריכים להשתמש במיומנות שכבר קיימת אצל הילדים,לפתח אותה יותר ולנצל אותה בלמידה.

בכתבה שקראתי באתר yent במדור הורים כתב הפסיכולוג גיל ונטורה שיש להפסיק ללמוד בדרך השינון בבית הספר וצריך לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית. את המאמר הזה אני רוצה לקשר לשיעור של ד"ר אלון הסגל.לדעתי אחת הדרכים לעבור ממידע לידע היא ללמד את הילדים חשיבה יצירתית.            

זו הייתה הכתבה הראשונה בנושא והוא הבטיח שבהמשך יפרסם גם דרכים כיצד לפתח אצל הילדים חשיבה יצירתית.אעקוב אחרי הכתבות וברשומות הבאות אתייחס לכך.

קישור לכתבה