רבות דיברנו
בשיעורים במכללה על הרשתות החברתיות, ועד כמה חשוב לילדים ולבני הנוער להיות
שייכים לרשת ולפרסם את דבריהם. הכי חשוב להם לבדוק כמה לייקים קבלו על תמונה
שהעלו, אמירה שכתבו או איחולי מזל טוב ליום ההולדת ועוד. לא פעם הזכרנו, שניתן גם
להשתמש ברשתות החברתיות לצורכי למידה, קבוצות למידה בנושאים שונים, העברת מידע
ופתרון בעיות בקבוצה ועוד.לדעתי כדאי לנו כמורים להשתמש ביישום זה (לבוגרים יותר)
כדי לקדם למידה.
בתאריך 3 במאי 2012
פורסמה כתבה באתר yent במדור חדשות וטכנולוגיה
שנכתבה על ידי רונה טל בנושא "פופולאריות ברשת חשובה
מניסיון". בה נכתב שמעסיקים רבים בקנדה בודקים את רמת הפופולאריות ברשת של
מועמדים למשרה, ומחליטים כך האם להעסיקם. בארצות הברית לעומת זאת הוגשה הצעת חוק
לפיה אסור למעסיקים ממועמדים למשרה גישה לחשבון הפייסבוק שלהם. האם יש להגביל את
ההשפעה של הפעילות שלנו על החיים המקצועיים שלנו?
אני רוצה להתייחס ולהביע
את דעתי בנושא. מצד אחד האם באמת מספר הפרסומים שלנו ברשתות החברתיות או ברשת
האינטרנט בכלל, הופך אותנו למיומנים יותר ולטובים יותר בתחום העבודה בו אנו עוסקים,
יותר מאשר הניסיון? נראה לי שקצת הרחיקו לכת בעניין.
אני כמחנכת האם אני
צריכה לחנך וללמד את הילדים, שכדאי לפרסם כמה שיותר ברשתות החברתיות כדי להצליח
בעתיד,כך יצליחו להתקבל ביתר קלות למקומות עבודה? במחשבה שנייה אולי כדאי כן לעודד
את הכתיבה ברשתות החברתיות, ולנצל זאת ללמידה, בעיקר בשיעורי שפה לעודד כתיבה כמו
בלוג אישי סביב נושא מסויים דוגמה למה שאנו עושים בקורס תקשוב ולמידה, ולשכנע את הילדים כמה
הדבר יכול לעזור להם בעתיד במציאת מקום עבודה. כך השגנו שתי מטרות עידוד כתיבה
והצלחה בעתיד.
מצד שני עד כמה
אפשר לחטט בחשבונות הפייסבוק של החברים בו? בכתבה הוזכר שבארה"ב מגבילים את
המעסיקים מלדרוש מהמועמדים גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם כחלק מתהליך הקבלה לעבודה.
הם טוענים שחייבים לשים את הגבול. ואני שואלת את עצמי האם הם יכולים לשים את
הגבול? הרי היום כמעט הכל פתוח, אולי לא תהיה למעסיק גישה לדברים הסגורים של
המועמדים אך לדברים המוצגים בפומבי בקלות יהיה אפשר להגיע אליהם.
נראה לי שכל
השינויים שאנו עוברים בעולם הדיגטאלי, מחייב אותנו ואת ילדינו להיות "עם היד
על הדופק" כדי לא לפספס משהו, ולדעת להשתלב בעולם הזה.
קישור לכתבה
