יום שני, 17 בספטמבר 2012

רשומת סיכום


לפני כחצי שנה כתבתי את הרשומה הראשונה לבלוג. לא להאמין אך הגעתי לסיום כתיבת הרפלקציה. כבר ברשומת הפתיחה כתבתי עד כמה קשה לי לכתוב, כמה זמן זה גוזל, כמה סבלנות נדרשת, לפני כל רשומה שפרסמתי חשבתי רבות על מה לכתוב, לעיתים רשמתי את הרשומה בקלות ובמהירות, היו רשומות שהייתי צריכה לגבש לעצמי את הכיוון והנושא, כך שנאלצתי להתעכב עם הפרסום.
הכתיבה בבלוג הייתה מאין חזרה על הדברים שלמדנו ואפילו מעבר לכך. כהכנה לכל רשומה חיפשתי מאמרים שיכולים להתאים לנושא אותו בחרתי וכך הרחבתי את הידע שלי. הכתיבה ארגנה את כל המידע שהוצפתי בו בלימודיי במכללה וכן המידע שזרם ממקורות שונים.
כשהחלטתי ללמוד לתואר שני לא ידעתי באיזה תחום לבחור. ברישום למכללה בחרתי את מסלול התקשוב. מערכת החינוך כולה עוברת היום מהפך בתחום זה וידעתי שאיני רוצה להיות מחוץ למהפכה שמתחוללת לכן, החלטתי שזהו התחום שעליי ללמוד ואכן  אני מרגישה שיצאתי עם ידע רב וכלים שיעזרו לי בעתיד כמורה.
כמורה המלמדת בבית ספר יסודי ניסיתי כמעט בכל רשומה להוסיף מהו הערך המוסף למורים וכיצד ניתן להשתמש בו בהוראה. גם אם לא יקראו את הרשומות שפרסמתי, הצלחתי לשכנע את עצמי למצוא את היתרונות בשילוב התקשוב בהוראה.

חיפוש מידע


סיימנו את סמסטר הקיץ ויצאנו לחופשה כשלפנינו עבודות רבות הכוללות סקירת ספרות. התחלתי לחפש מאמרים המתאימים לעבודה ומצאתי את עצמי נוברת ברשת שעות על גבי שעות. פעלתי בדיוק על פי ההוראות שקיבלנו בקורסים: ניסחתי את שאלת המחקר, יצרתי רשימות של מילות מפתח ונקודות התחלה לחיפוש,התחלתי את החיפוש באתרים הרלוונטים עם מילות המפתח שקבעתי לעצמי ונפתחו לפני מאמרים רבים. חלקם ענו על הצורך וחלקם לא. כמובן שהחיפוש שעשיתי הוא ראשוני ולפניי עוד דרך ארוכה.
רשת האינטרנט עמוסה במידע ועלינו לדעת למצוא את הדרך הנכונה לחפש את המידע הרלוונטי. כאשר אנו מפנים את הילדים לחפש ברשת, עלינו לקחת בחשבון שהם ייתקלו בתכנים לא מהימנים ולא מתאימים לנושאים עליהם הם רוצים לכתוב, אנו המורים צריכים להפנות את תשומת ליבם לכך. בכיתות הגבוהות יותר עלינו לבנות יחד איתם רשימה של אתרים וכתובות אינטרנט מהימנים ולקיים כמה שיעורים בנושא חיפוש מידע באינטרנט. עם התלמידים הצעירים יותר, כדאי לתת להם רשימה של אתרים שעליהם לחפש בה וממנה להוציא את המידע הרלוונטי. אפשר להיעזר באתר או"ח במאמר איך מחפשים מידע באינטרנט, בו נותנים עצות לחיפוש בים של המידע הקיים ברשת.  
אם לי כאדם מבוגר קשה לשחות בכל המידע המציף את האינטרנט, לא כל שכן לילדים. לכן אנו צריכים להיות אלה שמכוונים אותם כיצד למצוא את המידע הדרוש. דוגמה לכך ביחידת הלימוד שבניתי חשבתי בתחילה להפנות אותם לחפש מידע בנושא מסוים. כאשר ניסיתי בעצמי לחפש את המידע, גיליתי שיש המון מידע והרבה ממנו אינו מדוייק. חששתי שהילדים יאספו את המידע דווקא מאתרים הלא מהימנים ולא אמינים. על כן החלטתי להפנות אותם לאתרים שבחרתי עבורם ומתוכם הם ישאבו את המידע הרלוונטי להם.


קישור למאמר

ספרים דיגיטאליים


כאשר מדברים על ספרים דיגיטאליים אפשר לדבר על שני סוגים של ספרים: ספרי קריאה וספרים לימודיים. המשותף לשניהם הוא שבישראל השימוש בהם מועט.
בכתבה שפורסמה בעיתון דה מרקר, מיום 21 אפריל 2012, נכתב כי אחד מכל חמישה אמריקאים קורא ספר דיגיטאלי במכשירים המתאימים. בארץ  השימוש בספרים אלו הוא  קטן ביותר, היות ואנו לא משתמשים בספרים ובמכשירים המבוססים על השפה האנגלית – קריאה משמאל לימין והתאמה לעברית יקרה ולא כדאית. כמו כן לא קם "אמזון" מקומי שישנה את שוק הספרים. הישראלים השתלבו יפה בכל המהפכה הדיגיטאלית אך בתחום זה הם מנותקים. אני מקווה שאולי באחד הימים גם אנחנו נוכל ליהנות מהספרים הדיגיטאליים.
לגבי ספרי לימוד דיגיטאליים – בתוכנית התקשוב הלאומית אחת המטרות של משרד החינוך היא שעד שנת תשע"ז כל הספרים יהפכו לדיגיטאליים. נראה שבכל שנה אכן מתקדמים להשגת המטרה. דוגמה לכך היא בית הספר בו אני מלמדת, בשנה שעברה השתמשו בספרי מדעים והשנה הוסיפו גם ספרים בלשון. אני מאמינה שאם נמשיך בדרך זו נצליח להשיג את המטרה.
מלבד הנוחות, החיסכון כלכלי, חיסכון בהדפסות ומניעת בזבוז משאבי הטבע, לספרים הדיגיטאליים יש יתרונות רבים. ניתן לעדכן את הספרים ללא עלות, להקרין את הספר על מסך הכיתה, היכולות לגלוש בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות ושימוש במדיה לצד המילה הכתובה. לראשונה נחשפתי לספר דיגיטאלי ביחידת הלימוד אותה הכנתי יחד עם חברתי על מערכת העיכול. שילבנו פעילויות מספר לכיתה ה' במדעים, הדפדוף בספר קל מאוד, ניתן לגלוש לאתרים שונים הקשורים בנושא, תצוגת הספר אסתטית מאד כך שלילד נעים לעיין ולהשתמש בספר. כאדם מבוגר נהניתי לעשות שימוש בספר הדיגיטאלי ולהתנסות בו. אני בטוחה שגם הילדים ייהנו מספרים אילו וכמו כן המורים.

קישור למאמרים

 

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

שפת html


במסגרת לימודיי במכללה למדתי את שפת ה-html בקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות". מטרת הקורס הייתה להכיר את הטכנולוגיות שמשמשות לבניית אתרי אינטרנט. בתחילת הקורס המרצה הסביר בסבלנות ובשלבים מה עלינו לעשות, אך בכל זאת כאשר היה עליי ליישם את התיאוריה הרגשתי כמו בלימוד שפה זרה. ביישום נתקלתי בקושי רב וגם לאחר ניסיונות רבים מצאתי את עצמי עוזבת את המחשב ולא הצלחתי להגיע לתוצאות המתאימות.
לקראת סוף הקורס הרגשתי שכל השלבים מתחברים לי והצלחתי להבין את מהות הקורס ואת הרעיון שעומד מאחורי בניית אתר באמצעות שפת html. אני יכולה לומר שבסופו של תהליך נהניתי למרות שלמדנו רק לבנות דף בית.
השבוע החל בני ללמוד את שפת java  בתיכון. למרות שבתחילה לא הצליח להוריד את התוכנה הוא לא הניח לכך ולאחר מספר ניסיונות התוכנה הייתה מותקנת על המחשב. את המשימה הראשונה שקיבל נראה שעשה בקלות כאילו הכיר את השפה עוד קודם.
בכל פעם שאני מנסה לעשות את ההשוואה בין הדור הילידי לדור שלנו אני מגלה את הפער  הבין דורי ואת התעוזה וההתמדה שיש לו לעומתי. למרות שעשיתי מספר צעדים לצמצום הפער נראה כי הוא הולך ומתרחב.
במחשבה שנייה נראה לי שאני הופכת להיות יותר דיגיטאלית, ואם הצלחתי לעמוד במשימת בניית דף בית בשפת html ללא עזרה מבני ביתי, אני בכיוון הנכון.