כאשר מדברים על
ספרים דיגיטאליים אפשר לדבר על שני סוגים של ספרים: ספרי קריאה וספרים לימודיים.
המשותף לשניהם הוא שבישראל השימוש בהם מועט.
בכתבה שפורסמה
בעיתון דה מרקר, מיום 21 אפריל 2012, נכתב כי אחד מכל חמישה אמריקאים קורא ספר
דיגיטאלי במכשירים המתאימים. בארץ השימוש
בספרים אלו הוא קטן ביותר, היות ואנו לא
משתמשים בספרים ובמכשירים המבוססים על השפה האנגלית – קריאה משמאל לימין והתאמה
לעברית יקרה ולא כדאית. כמו כן לא קם "אמזון" מקומי שישנה את שוק
הספרים. הישראלים השתלבו יפה בכל המהפכה הדיגיטאלית אך בתחום זה הם מנותקים. אני
מקווה שאולי באחד הימים גם אנחנו נוכל ליהנות מהספרים הדיגיטאליים.
לגבי ספרי לימוד
דיגיטאליים – בתוכנית התקשוב הלאומית אחת המטרות של משרד החינוך היא שעד שנת
תשע"ז כל הספרים יהפכו לדיגיטאליים. נראה שבכל שנה אכן מתקדמים להשגת המטרה.
דוגמה לכך היא בית הספר בו אני מלמדת, בשנה שעברה השתמשו בספרי מדעים והשנה הוסיפו
גם ספרים בלשון. אני מאמינה שאם נמשיך בדרך זו נצליח להשיג את המטרה.
מלבד הנוחות,
החיסכון כלכלי, חיסכון בהדפסות ומניעת בזבוז משאבי הטבע, לספרים הדיגיטאליים יש
יתרונות רבים. ניתן לעדכן את הספרים ללא עלות, להקרין את הספר על מסך הכיתה,
היכולות לגלוש בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות ושימוש במדיה לצד המילה
הכתובה. לראשונה נחשפתי לספר דיגיטאלי ביחידת הלימוד אותה הכנתי יחד עם חברתי על
מערכת העיכול. שילבנו פעילויות מספר לכיתה ה' במדעים, הדפדוף בספר קל מאוד, ניתן
לגלוש לאתרים שונים הקשורים בנושא, תצוגת הספר אסתטית מאד כך שלילד נעים לעיין
ולהשתמש בספר. כאדם מבוגר נהניתי לעשות שימוש בספר הדיגיטאלי ולהתנסות בו. אני
בטוחה שגם הילדים ייהנו מספרים אילו וכמו כן המורים.
קישור למאמרים
