לפני כחצי שנה
כתבתי את הרשומה הראשונה לבלוג. לא להאמין אך הגעתי לסיום כתיבת הרפלקציה. כבר
ברשומת הפתיחה כתבתי עד כמה קשה לי לכתוב, כמה זמן זה גוזל, כמה סבלנות נדרשת, לפני
כל רשומה שפרסמתי חשבתי רבות על מה לכתוב, לעיתים רשמתי את הרשומה בקלות ובמהירות,
היו רשומות שהייתי צריכה לגבש לעצמי את הכיוון והנושא, כך שנאלצתי להתעכב עם הפרסום.
הכתיבה בבלוג הייתה
מאין חזרה על הדברים שלמדנו ואפילו מעבר לכך. כהכנה לכל רשומה חיפשתי מאמרים
שיכולים להתאים לנושא אותו בחרתי וכך הרחבתי את הידע שלי. הכתיבה ארגנה את כל
המידע שהוצפתי בו בלימודיי במכללה וכן המידע שזרם ממקורות שונים.
כשהחלטתי ללמוד
לתואר שני לא ידעתי באיזה תחום לבחור. ברישום למכללה בחרתי את מסלול התקשוב. מערכת
החינוך כולה עוברת היום מהפך בתחום זה וידעתי שאיני רוצה להיות מחוץ למהפכה
שמתחוללת לכן, החלטתי שזהו התחום שעליי ללמוד ואכן אני מרגישה שיצאתי עם ידע רב וכלים שיעזרו לי
בעתיד כמורה.
כמורה המלמדת בבית
ספר יסודי ניסיתי כמעט בכל רשומה להוסיף מהו הערך המוסף למורים וכיצד ניתן להשתמש
בו בהוראה. גם אם לא יקראו את הרשומות שפרסמתי, הצלחתי לשכנע את עצמי למצוא את
היתרונות בשילוב התקשוב בהוראה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה