איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?

באחד השיעורים של ד"ר אלון הסגל דיברנו על הרשתות החברתיות ויישומים שבאמצעותם ניתן להעביר מסרים מידיים, תמונות קטעי וידאו וקול ליחיד או לקבוצה, היישום הוא בדרך כלל חינמי.

אחד מהיישומים הוא WhatsApp .בני הנוער משתמשים ביישום זה , יוצרים קבוצות ובמקום SMS הם שולחים דרך WhatsApp את המסרים. אותם ילדים שבקבוצה מרגישים שהם מקובלים, שייכים, מידע שהם מעבירים זה לזה מאוד חשוב להם והם מושפעים זה מזה. השימוש העיקרי של הילדים ביישום זה הוא לצרכים חברתיים. הם מדברים דרך המכשירים הסלולאריים ואנו רואים כיצד הטכנולוגיה משפיעה עליהם.

נתקלתי בכתבה במגזין גדאג'טי וטכנולוגיה "גדאג'ט בלילה: איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?" בכתבה הכותב , איתי דגן , מנסה להסביר איך משפיעה עלינו הטכנולוגיה? לטענתו יש בה הרבה דברים טובים אך יחד עם זאת גם כמה תופעות לוואי. כמו במפגש עם חברים רואים קבוצה של חברים עם הראש שפוף מופנה לכיוון הסמרטפון ובקושי פותחים בשיחה ולפעמים השיחה מתנהלת באמצעות  ה - WhatsApp.

הנה אנימציה מתוך הסדרה "איך פגשתי את אמא" שנותנת תשובה אחרת לשאלה איך השפיעה על חיינו ההתפתחות הטכנולוגית (למעלה ה"לפני" ובתוך הכתבה ה"אחרי") איך משפיעה הטכנולוגיה על חיינו?

האם אנו רוצים שילדינו יגדלו כך ? אולי יש בכך גם יתרונות ? אינני יכולה לענות על השאלות שהעליתי. כבר ציינתי ברשומות הקודמות שעולות הרבה שאלות לגבי כניסת הטכנולוגיה לחיינו ולחיי ילדינו. מה לעשות עם כל השינויים?

לדעתי אפשר לנסות לנצל כל יישום ללמידה על ידי שימוש ב- WhatsApp . הילדים יוכלו להעביר חומרי למידה זה לזה ואנו המורים נוכל לתווך ולכוון.

תקשוב היום ומחר

לפני חופשת הפסח השתתפתי ביום העיון "תקשוב היום ומחר" .                                                             שמעתי את המרצים שהשתתפו בכנס ויצאתי קצת מבולבלת ועם הרבה סימני שאלה.

בתוכנית של משרד החינוך מיומנויות המאה ה-21 בתקשוב נראה שהן מאוד ברורות ומאורגנות, אך בהרצאה בה דיבר פרופ' דוד חן הוא העלה סימני שאלה רבים.

יש פער בין התיאוריה לפרקטיקה, הפתרונות מאוד לא פשוטים. אנו נמצאים בעולם דיגיטאלי עשיר שהילדים חשופים לו.השאלה העיקרית שעולה היא מה סמכות המורה כמקור ידע? מה מקומו של המורה בכל השינויים הללו? אם אנסה לענות על השאלות הנ"ל התשובות אינן חד משמעיות. במכללה אנו מדברים על כך שהמורה צריך להיות המתווך והמוביל ולא מעביר הידע, מצד שני יש דרישות של המערכת להיצמד לתוכנית הלימודים. עולה שאלה איך משלבים בין שתי התפיסות ? שמעתי את בוגרי המגמה העובדים במערכת, מדבריהם הצלחתי להבין שהם מנסים לשנות את התפיסה ולשלב את הטכנולוגיה בדרך הטובה ביותר, אך לא תמיד בהצלחה יתרה. 

בהרצאה של ד"ר יאיר צדוק נחשפנו לדוגמה בה המורה הוא רק המתווך והילדים מגיעים לפתרון הבעיות בדרך של חקר או ניסוי וטעייה, לדעתי זו דרך מצוינת. זהו רק פרויקט אחד שבדרך כלל מתקבצים בו התלמידים המוכשרים. שוב עולה השאלה איך אפשר ליישם פרויקט מסוג זה בשאר תחומי הדעת שעלינו ללמד ובגילאים שונים?       

אני מאמינה שהשינוי צריך לבוא מאיתנו ומקווה שנצליח לשנות ולו במעט את דרך העבודה ולשלב נכון את הטכנולוגיה.

הלימוד המתוקשב עדיף

מאז שאמרו שעלינו לכתוב בלוג אישי על תהליך הלמידה אותו אנו עוברים במכללה, התחלתי לעיין בעיתונים ובכתבות באינטרנט הקשורות לנושא. בעיון בעיתון מקומי "גל גפן-אונו" גליון 1113 מהתאריך ה-22.3.12 נתקלתי בכתבה שכותרתה: גני תקווה: מאמר אקדמי קבע שהלימוד המתוקשב עדיף.

תוכן הכתבה: אחרי שב-2006 החלו בגני תקווה ללמד באמצעות מחשבים ניידים במסגרת הלימוד המתוקשב, מתגאים השבוע במועצה בתוצאות מחקר שנערך על ידי ד"ר אורנית ספקטור- לוי ויעל גרנות גילת מבי"ס לחינוך אוניברסיטת "בר אילן", שבחן את תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים לפיתוח מיומנויות למידה. בעבודה עצמה השתתפו תלמידים מגני תקווה, ומהמאמר עולה כי תלמידים שלמדו כבר מספר שנים עם מחשבים ניידים אישיים הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידים שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר התבטאו הן בציון כולל גבוה יותר במשימה והן במיומנויות שונות. הממצאים האלה מצביעים על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ושימוש במחשבים ניידים אישיים.

בדקתי מי הן החוקרות ומצאתי שהן פרסמו מאמר בספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. שם המאמר: תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים.

מטרת מחקרן היתה לבחון את ההשפעה של תוכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידע אצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. באמצעות כלי המחקר שכלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת, ומחוון בדיקה מפורט, נמצא במחקר זה כי תלמידי כיתה ט' אשר למדו כבר ארבע שנים עם  מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב. היכולות הגבוהות יותר, התבטאו הן בציון כולל גבוה יותר והן במיומנויות כמו ארגון מידע בטבלה, הערכת אמינות ומהימנות מידע, איכות הכתיבה של פסקת טיעון והפקה טובה יותר של כרזה תוך שימוש בכלים ממוחשבים. ממצאים אלה מצביעים ברמה הפרקטית ולא רק ברמה ההצהרתית, על היתרון המצטבר של ההוראה והלמידה בכיתות עם תקשוב אינטנסיבי ושימוש במחשבים ניידים אישיים. הממצאים המוצגים כאן נמצאו בקרב 40 תלמידים, ומטרתן בהמשך המחקר לבדוק את התוצאות בהיקף רחב יותר של האוכלוסיה.

על פי הכתבה אנו רואים שהן המשיכו את מחקרן בגני תקווה שהתוצאות מוכיחות עד כמה המחשבים האישיים מועילים ומוסיפים לתהליך הלמידה. אני מקווה שהן ימשיכו לפרסם את ממצאיהן ולהראות את החשיבות בשילוב המחשבים האישיים.

קישור למאמר: תרומתה של הלמידה באמצעות מחשבים ניידים אישיים לפיתוח מיומנויות למידה ואוריינות מידענית אצל תלמידי חטיבת ביניים