יום שבת, 4 באוגוסט 2012

שילוב סרטונים בהוראה


בשיעור הערכת טכנולוגיה מידע וידע , של ד"ר ליאת אייל, דיברנו על שילוב סרטונים בהוראה. המטרה העיקרית של השיעור הייתה , כיצד ואיך לשלב את הסרטון בתהליך ההוראה, כך שיהיה לו ערך מוסף ולא רק עוד אמצעי שניתן להשתמש בו במהלך השיעור.הסרטון יכול לשמש בהוראה למגוון רחב של מטרות: לספק חוויה, להדגים, לעורר סקרנות, להמחיש ועוד.
בשיעור נחשפנו לחרוט ההתנסויות של דייל. בקצה הפירמידה ,הלמידה פחות משמעותית כאשר היא נעשית בצורה מופשטת. הפירמידה מתרחבת ככל שרמת ההתנסויות גבוהה יותר כך שהלמידה יותר משמעותית וזוכרים את הנלמד. המחקר בדק כמה קבוצות תלמידים. הם התבקשו ללמוד נושא מסוים ולאחר שבועיים בחנו אותם.הקבוצה הראשונה שלמדה באמצעות קריאת החומר זכרה 10% מהחומר הנלמד. הקבוצה השנייה שלמדה באמצעות שמיעה זכרה 20% מהחומר הנלמד. הקבוצה שלמדה באמצעות תמונות זכרה 30% מהנושא והקבוצה שלמדה באמצעות סרטון זכרה 50% מהחומר. אנו רואים עד כמה למידה באמצעות סרטון היא היעילה והמוסיפה ללמידה.
היום, כאשר תוכנית התקשוב מיושמת ברוב בתי הספר ובכיתות יש מקרנים ומחשב, אנו יכולים לשלב ביתר קלות את הסרטונים בהוראה.יחד עם זאת, עלינו לעשות זאת בשיקול דעת. ברשת מוצגים סרטונים רבים ולא תמיד הם מתאימים להוראה. לפני שבוחרים סרטון, כדאי לצפות בכמה סרטונים באותו נושא, לבחור את הסרטון שיבטא בצורה הטובה ביותר את הנושא שאנו רוצים ללמד וכיצד יוסיף ללמידה. בנוסף, כדי להפוך את הצפייה למועילה, כדאי לתת מטלת צפייה ברמות חשיבה שונות, כך שהתלמידים יחשבו תוך כדי הצפייה, יהיו ערים יותר למסרים של הסרטון ויפתחו רעיונות מעמיקים.
הצפייה והגישה לסרטונים היא חופשית לכולם. ניתן להפנות את התלמידים לסרטונים באמצעות קישור לצפייה עצמאית ולא תמיד נקרין את הסרטון בזמן השיעור. היתרון לכך, שהתלמידים יוכלו לצפות בסרטון כמה פעמים ויבחנו אותו מהיבטים שונים. בניגוד להוראה פרונטאלית, בה התלמיד שומע את המורה ולא תמיד זוכר מה נאמר בשיעור.
ברשת האינטרנט ישנם סרטונים רבים כמעט בכל נושא לימודי. לעיתים, כדי להפוך את השיעור למעניין, אנו משלבים את הסרטונים בשיעור ולפעמים גם כמה סרטונים באותו שיעור. לדעתי לא נכון לעשות כך וחשוב לבחור סרט טוב אחד בנושא שיעורר רגשות, אמפטיה, יציג תהליכים, ילמד לערכים, ימחיש מיומנויות ועוד.
לפני שהתחלתי בכתיבת הפוסט חיפשתי מאמרים בנושא. נתקלתי במאמר הוראה באמצעות וידאו – סרטי חינוך והוראה באינטרנט. בפורטל מס"ע בסוף המאמר, ישנו קישור ל-25 אתרי וידאו בהוראה. אחד האתרים שלא ידעתי על קיומו וקל לשוטט בו הוא גוגל וידאו. כל שצריך לעשות הוא לכתוב את הנושא ומקבלים רשימה ארוכה של סרטים הקשורים לנושא.
אין לי ספק שהשנה אשלב סרטונים בהוראה בכיתה אחרי שהציבו בכל כיתה בבית ספרי מקרן. כמובן שאפעל בשיקול דעת בבחירת הסרטון, מתי לשלבו בשיעור ואילו משימות צפייה אתן במהלך השיעור.

קישור למאמר
הוראה באמצעות וידאו- מס"ע

יום ראשון, 29 ביולי 2012

שיאני העולם בגלישה באינטרנט


בשבועיים האחרונים קראתי שתי כתבות , במדור הורים של yent  , על הרגלי הגלישה של בני הנוער באינטרנט. הכתבות עסקו במחקר עולמי שבו בדקו כמה שעות ילדים בגילאי 11-15 גולשים באינטרנט. מהממצאים עולה "שסוף סוף אנו זוכים במקום הראשון". ישראל שיאנית העולם בתחום זה. להיות שיאנית בתחום זה , אינו מהווה כבוד גדול למדינה.
בהמשך הכתבה ד"ר יוסי הראל פיש ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער באוניברסיטת בר אילן אמר: "כי העובדה ששליש מילדי ישראל מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם בזירה האינטרנטית הלא מפוקחת, הרוויה בפיתויים ובתכנים פוגעים, צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע וההורים". אני מסכימה לדבריו וחושבת שהשהייה של הילדים מול מסך המחשב יכולה אפילו לגרום לנזק בלתי הפיך. הם נחשפים לאתרים לא רצויים לצפייה ע"י ילדים , יש באפשרותם להתכתב עם אנשים שלא תמיד כוונתם חיובית ובנוסף כל הרשתות החברתיות גורמות לכך שהילדים חושפים את עצמם ומעבירים יותר ויותר מידע.
הדבר מעט מדאיג, למרות שאני כמורה יודעת מהם היתרונות של הטכנולוגיה המתפתחת, עד כמה אנו כמורים יכולים לנצל אותה ללמידה ועדיין קיים חשש מהסכנות האורבות לילדים ברשת. נכון שלנו ההורים והמורים יש תפקיד חשוב והוא לחנך לגלישה בטוחה, לשוחח עם הילדים על הסכנות, לבקש מהם לא לגלוש באתרים לא רצויים. אך לצערי למרות כל ההנחיות, האזהרות והמודעות הם יכולים להיחשף גם לא בכוונה ואולי דרך חברים.
זה מוביל אותי לכתבה ששודרה במוצאי שבת ה-21.7.12 במהדורת החדשות "כך ילדים נחשפים לפורנו". כשצפיתי בכתבה שערותיי סמרו. נראה שכמעט כל בני הנוער נחשפים בדרך כלשהי לאתרי הפורנו. אין ספק כי החשיפה ברשת גורמת להם לפתח חשיבה מעוותת על יחסי מין.
אנחנו המורים יכולים לחנך ולהסביר בשיתוף פעולה עם ההורים כמובן. יחד עם זאת, נראה לי שבני הנוער מעיזים יותר ורוצים להתנסות בחוויות שלפעמים אינן חיוביות. אם אקח כדוגמה את נושא שתיית האלכוהול והעישון. ידוע לי ,מילדיי הבוגרים , כי בחטיבת הביניים ובתיכון הם עוברים מספר סדנאות על הסכנות בשימוש באלכוהול ועישון ולמרות זאת רבים מבני הנוער שותים ומעשנים. נשאלת השאלה האם זו הדרך לחנך את הילדים להימנע מחשיפה לאתרים לא רצויים בדרך של סדנאות ושיחות ? זוהי שאלה שקשה לי לענות עליה אך אני חושבת שכל אחד מאיתנו המבוגרים צריך לנסות ולהשפיע כמה שיותר. נוסף לנו תחום חדש , רשת האינטרנט שאנו צריכים לחשוב איך לנצל רק את היתרונות שבה. הדרך לא קלה אך אני מאמינה שהיא אפשרית.

 קישור לכתבה

קישור לכתבה ששודרה בערוץ 2






יום ראשון, 22 ביולי 2012

הפוליטיקאים משתמשים ביוטיוב


בכתבה שקראתי באתר yent  במדור מחשבים שפורסמה בתאריך 29.6.12 על ידי ויטה קיירס   הכותבת על כך שישנם פוליטיקאים שמעדיפים לפרסם ולומר את דבריהם באמצעות סרטוני יוטיוב, המופצים עלי ידי הרשתות החברתיות דוגמה רון חולדאי שמגיב לאירועי המחאה או מירי רגב שמבהירה את עמדתה לגבי מצב המסתננים. בהמשך הכותבת מביעה את דעתה וטוענת שהפוליטיקאים מעדיפים את הרשתות החברתיות היות והעיתונאים שואלים שאלות מאתגרות ובדרך כלל מטרתם היא לתקוף, על כן היא אומרת שאין פלא שהם משתמשים ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או יוטיוב.
בכתבה היא מביאה את דעתו של אייל ארד ,יועץ תקשורת ומבעלי משרד הפרסום יורו ת"א , הטוען כי "בארץ ובעולם הפוליטיקאים מתראיינים פחות ופחות, כי ככל שאת צופה ביותר ראיונות פוליטיים כך את מבינה שהם מתמקדים הרבה יותר במראיינים ולא במרואיינים. פוליטיקאים הבינו כבר מזמן שראיון הוא לא כלי להעברת מסרים, ומאידך , יש להם דרכים חדשות שבאמצעותן הם יכולים להגיע לקהל שלהם".
בכתבה הזו אנו רואים שהרשתות החברתיות והכלים הדיגיטאליים החלו לנגוס גם בתקשורת. אם בעבר הפוליטיקאים או כל אדם אחר, היה חשוב להם להתראיין בטלוויזיה או להביע את דעתם בעיתונות הכתובה ,היום הם יכולים להעביר את המסר בדרכים שונות בלי שיערכו את דבריהם ויוציאו אותם מהקשרם. הם בטוחים שהמסר אותו הם מעבירים יעבור למספר רב של אנשים היות ורובם מחוברים או מקושרים לאחת מהרשתות החברתיות.
איך נוכל להיעזר ברשתות החברתיות ובסרטונים במערכת החינוך ? האם נוכל כמו הפוליטיקאים להעביר את השיעור רק דרך הכלים הדיגיטליים ? לדעתי תפקידנו עדיין לא תם והתלמידים נדרשים לסיוענו. ביכולתנו לשנות את דרך ההוראה ע"י פתיחת קבוצת לימוד , פרסום השיעור המצולם, או מצגת של השיעור וסרטונים ברשתות החברתיות , ע"י כך גם תלמיד אשר לא היה מרוכז בזמן השיעור, או לא הספיק לסכם את החומר הנלמד, תמיד יהיה לו עוגן להישען עליו. בנוסף התלמידים זקוקים לנו כדי שנכוון אותם ,אותנו כמתווכים,על מנת לאפשר לתלמידים להשיג כמות בלתי מוגבלת של מידע וליצור עומק והבנה בכל נושא שנלמד.
אני מקווה שלא נהפוך כמו הפוליטיקאים שחוששים להתראיין . התקשורת הקונבנציונאלית ואנו המורים נדע להתמודד עם המהפכה הדיגיטאלית שהתלמידים נמצאים כבר בתוכה.